ת"צ 57426-05-12

תקציר

המבקשת הגישה תביעה ייצוגית נגד חברת אחוזות החוף, חברה עירונית המנהלת ומפעילה חניונים בתל אביב, בטענה כי החברה מפרה את חוק חניה לנכים בכך שהיא גובה דמי חניה מכל הנכים, ללא קשר לסוג תו החניה לנכה שברשותם. בעתירה נטען כי חניוני החברה מהווים "מקום ציבורי" על פי החוק ולכן החברה מחויבת לפטור את כל הנכים מתשלום אגרת חניה. עוד נטען בעתירה, כי ההבחנה של החברה בין אנשים עם מוגבלויות בעלי היתרים מסוגים שונים מהווה הפליה אסורה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. המשיבה טענה כי היא אינה מפלה בין בעלי היתרים שונים, אלא מתוך התחשבות בנכים המשתמשים בכיסאות גלגלים וזקוקים לשטח נוסף כדי לחנות, היא מאפשרת להם לחנות בחינם במגרשיה. בית המשפט קבע כי פרשנותו של העותר לחוק חניה לנכים שגויה. החוק מחייב כי המקום הציבורי, ולא החניון, יישא באחריות לשלם את אגרות החניה כדי להבטיח את גישתם של נכים אליו. כוונת המחוקק לא הייתה לפטור נכים מתשלום אגרות חניה בכל חניון, אלא להקל על גישתם למקומות ציבוריים. העותרת לא הוכיחה כי המשיב הפר את חוק שוויון זכויות, שכן קיים שוני רלוונטי בין צרכיהם של נכים שונים. נכים המשתמשים בכיסאות גלגלים זקוקים למקומות חניה רחבים יותר, ומדיניות המשיב לפטור אותם מדמי חניה סבירה ומתאימה לצרכיהם. זאת ועוד, העותר לא הצליח להוכיח כי קיימת אפשרות סבירה כי השאלות העולות בבקשה יוכרעו לטובת הקבוצה. הבקשה לא הבחינה בין חניוני המשיב ולמעשה, רבים ממגרשים אלה אינם מהווים מקום ציבורי על פי החוק. לפיכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 30,000 ₪.