רע"א 4229/19

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך רכושי. המשיב הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכותם להירשם כבעלים של חלקת אדמה בכפר זלפא. המבקשים, שהם הבעלים הרשומים הנוכחיים של הקרקע, ביקשו מבית המשפט לדחות את תביעת המשיב על הסף. המבקשים טענו כי טענת המשיב אינה תקפה וכי אין יריבות בין הצדדים. הם גם הזכירו פסק דין קודם שהכריז על הסכם מכר לגבי החלקה המדוברת כבטל. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים, בקובעו כי דחיית תביעה על הסף היא צעד קיצוני שאינו נעתר, וכי קיימות טענות עובדתיות הטעונות בירור במקרה זה. בית המשפט קבע כי יש צורך בבחינה מלאה של הראיות כדי לקבוע עובדות כגון האם בוצעה הונאה או האם היה ויתור או הודאה על ידי הבעלים הרשום. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שנדחתה אף היא על ידי ערכאת הערעור. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי נדרשת בחינה מעמיקה של חומר הראיות וכי האמצעי הקיצוני של דחיית התביעה על הסף אינו מוצדק במקרה זה. פסק הדין אישר אפוא את החלטת בית משפט קמא והגיע למסקנה כי אין לדחות את תביעת המשיב בשלב זה.