בג"צ 251/88

תקציר

עניינו של התיק נסוב סביב הודעת פסילה שהוציא ראש מועצה מקומית לעותר מכוח צו המועצות המקומיות, בה נקבע כי העותר אינו כשיר לכהן בשל הרשעה בעבירה של "קלון". העותר וחברה בשליטתו הורשעו בהוצאת שיק ללא כיסוי, בניגוד לסעיף 432 לחוק העונשין. השאלה המשפטית העיקרית הייתה האם הרשעה זו מהווה "חרפה", והופכת את העותר לבלתי כשיר לחברות במועצה. פסק הדין התמקד בהשלכות המוסריות של "חרפה", שעניינה הערכת אופיו המוסרי של העבריין ונסיבות העבירה ולא רק מרכיביה הפורמאליים. בית המשפט שקל טענות בדבר הכוונה שעמדה מאחורי הנפקת השיק והשפעותיו, ומצא בסופו של דבר כי הנסיבות אינן מצביעות על קלון, שכן משיכת הצ'ק נבעה מאי הבנה בדבר הסכם משיכת יתר, שאליה התווספו חילופי הנהלה בבנק. בית המשפט ציין הרשעות דומות קודמות, אך מצא אותן אינן רלוונטיות לקריטריוני הפסילה. משכך, קיבל בית המשפט את העתירה והותיר את ההודעה בטלה, תוך שהוא מאפשר לעותר לשמור על משרתו במועצה, תוך שהוא מדגיש כי עבירות שיש בהן קלון צריכות לשקף ליקוי מוסרי יסודי שאינו מתאים למשרה ציבורית. שני השופטים הסכימו עם ההחלטה, שלא כללה צו להוצאות.