דנ"א 2568/97

תקציר

על בית המשפט העליון הוטל להכריע האם ציורים יקרי ערך של ראובן רובין, שנרכשו בסכום סמלי בשוק הפשפשים, שייכים לקונה או לבעלים המקורי, המיוצג על ידי ממשלת ארה"ב (כמבטח). המקרה נסב סביב השאלה האם חלים תנאי "תקנת השוק" לפי סעיף 34 לחוק המכר, אשר יעבירו את הבעלות לקונה בתום לב גם אם למוכר אין זכות מכירה. הקונה, שלא היה מודע לערכם האמיתי של הציורים, תבע בעלות על סמך תקנה זו. עם זאת, דעת הרוב הגיעה למסקנה כי הקונה לא רכש בעלות משום שתנאים קריטיים – כגון תמורה אמיתית התואמת את הערך האמיתי והמוכר העוסק במכירת סוגי נכסים כאלה – לא התקיימו. החלטה זו כיבדה את זכויות הקניין של הבעלים והתייחסה לשיקולי איזון בין חופש המסחר לבין הגנת הבעלות. כתוצאה מכך, הציורים הוחזרו לממשלת ארצות הברית, אשר נדרשה לפצות את הרוכשת על מחיר הרכישה שלה וסכום נוסף כהכרה על סיוע בשחזור יצירת האמנות. תוצאה זו משקפת את הדגש המתפתח על הגנה על זכויות הבעלים המקוריים על פני קונים בתרחישי גניבת אמנות ברחבי העולם.