ת"מ 103/09

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מכרז עירוני להקמת מרכז שליטה ושליטה שמטרתו להגביר את האבטחה ולתחזק אתרים חיוניים. התובעת, שהשתתפה במכרז אך לא נבחרה כזוכה, הגישה עתירה מנהלית, שהפכה בהמשך לתביעת נזיקין נגד העירייה וחברת יעד שפרסמה את המכרז. התובעת טענה כי הנתבעים העריכו באופן שגוי את הצעות המחיר ועיוותו את הליך הניקוד לטובת חברה אחרת, מגל. לטענת התובעת, אם ההצעות היו מקבלות ניקוד נכון, היא הייתה זוכה במכרז. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי יש לדחות את תביעת התובעת בשל איחור מיותר בהגשת העתירה וליקויים שונים בהצעת הרכש שלה. עוד טענו כי החלטת הניקוד הייתה סבירה ולא הונעה מכוונת-זדון. בית המשפט בחן את זכותה של התובעת להגיש תביעה לפיצויים למרות שלא הצליחה לאכוף את זכייתה הנטענת באמצעות עתירה מנהלית. היא שקלה את הסיבות לעיכוב, את התנהלות הנתבעים ואת טענות התובע לגופן. באשר לשיהוי, מצא בית המשפט כי בעוד שהתובע יכול היה להגיש את העתירה מוקדם יותר, ניתן לבחון גם את התנהלות הנתבעים, וניתן לייחס שיהוי בהגשה לחובתו של התובע. לגופו של עניין, בית המשפט זיהה שני פגמים שאינם שנויים במחלוקת בהליך ניקוד ההצעה, הנוגעים למשקל שניתן למחירון ולהוספת פרמטר בלתי מורשה. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע כי ליקויים אלה שינו באופן משמעותי את התוצאה, שכן התובעת לא הצליחה להוכיח כי הייתה זוכה במכרז אילו הליקויים היו מתוקנים. בית המשפט שקל את הניקוד של פרמטר הניסיון והגיע למסקנה כי מדובר בהפעלה סבירה של שיקול דעתה של ועדת המכרזים, תוך סירוב להתערב. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי החוויה שהציגה התובעת לא הייתה כולה שלה, דבר המחליש את טענתה. בנוסף, הצעתה של התובעת כללה סייג בדבר חובות תחזוקה, אשר יכול היה להביא לדחיית הצעתה לו הוכרזה כזוכה. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הטעויות בתהליך הניקוד לא גרמו להפסדה של התובעת, שכן הציון שלה בפרמטר הניסיון היה נמוך באופן לגיטימי, והיא לא הייתה עולה על הצעתה של מגל גם עם ציון גבוה יותר בתחום זה. לפיכך, תביעת הנזיקין נדחתה ללא צו להוצאות, בהתחשב בפגמים שהוכרו בהליך קבלת ההחלטות של הנתבעים.