בג"צ 8030/03

תקציר

המקרה נסוב סביב פרשנותו של סעיף 4א לחוק השבות בדבר זכויותיהם של בני משפחה לא יהודים של יהודים לקבל מעמד עולה ואזרחות ישראלית. באופן ספציפי, ביקשו העותרים, לדה סמואילוב (אזרחית רוסיה לא יהודייה) ובנה אלכסיי, להצטרף לבעלה המנוכר של לדה, קונסטנטין שמקוב, שעלה לישראל מרוסיה כיהודי מכוח חוק השבות. משרד הפנים סירב לבקשתם, מה שהוביל לעתירה לבית המשפט. המחלוקת העיקרית התמקדה בשאלה האם לדה ואלכסיי מתאימים להיות בני משפחה על פי החוק, למרות רצונו של קונסטנטין לנתק את קשרי המשפחה והליכי הגירושין וביטול האימוץ המתמשכים. בית המשפט קבע כי תכליתו של סעיף 4א היא לעודד יהודים לעלות לישראל עם משפחותיהם וכי הוא חל על בני זוג ובני משפחה שאינם יהודים שקשרו באמת ובתמים את גורלם עם יהודי זכאי השבות. עם זאת, ההוראה אינה חלה על בני משפחה לשעבר לאחר פירוק התא המשפחתי, גם אם פורמלית הם נותרו כאלה. במקרה זה, התא המשפחתי התפורר, והקשר של לדה ואלכסיי לקונסטנטין היה פורמלי בלבד. לפיכך, הם לא היו זכאים לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. בית המשפט דחה את העתירה, אך ציין כי המקרה של אלכסיי יכול להיבחן בנפרד על ידי משרד הפנים.