רע"פ 567/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין שהורה להרוס מבנים שנבנו ללא היתר בכפר שלם. המבנים המדוברים, שהשתרעו על שטח נרחב של כ-770 מ"ר, שימשו למטרות שונות, לרבות מגורים, מחסנים ואורוות. בתי המשפט פסקו נגד המבקשים, שהתנגדו להריסה, שכן לא הצליחו לספק הצדקה מספקת לתביעתם על הקרקע. הן בית המשפט לעניינים מקומיים והן בית המשפט המחוזי שקלו לעומק את הטענות שהוצגו ומצאו כי המבנים אכן נבנו שלא כדין על קרקע ציבורית. המבקשים לא הצליחו להוכיח את טענות הבעלות שלהם או את העובדה שהקרקע הועברה מהוריהם, ובתי המשפט צידדו בטענת המשיב כי המבנים הוקמו בשני העשורים האחרונים. כמו כן, הדגישו בתי המשפט את חשיבות השמירה על שלטון החוק ומניעת פלישה למקרקעי ציבור, הגוברת על האינטרסים של המבקשים. פסק הדין הדגיש את הצורך להיאבק בבנייה הבלתי חוקית ובמגפת ההפקרות, וקבע כי האינטרס הציבורי בהריסת מבנים אלה הוא ראשון במעלה. השופטים דחו גם את הטענה כי המשיב לא ניסה לזהות את הבונים, וכי הבקשה היא כסות לתוכנית פינוי גדולה יותר. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך הותרת צו ההריסה על כנו והדגשת הצורך באכיפה בלתי מתפשרת של חוקי התכנון והבנייה.