רע"פ 303/10

תקציר

המבקש הורשע על ידי בית המשפט לתעבורה והודה בשורה של עבירות הקשורות לנהיגה. אלה כוללים נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון או ביטוח בתוקף, והתעלמות מהוראות שוטר. בית המשפט נידון לשנת מאסר בפועל, והטיל עליו במקביל עונשי מאסר על תנאי של 10 ו-14 חודשים, לצד שנתיים של פסילת נהיגה. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי לא צלח. הם טענו כי העונש מופרז בהתחשב בנסיבות, אך בית המשפט אישר את ההחלטה והדגיש את חומרת הזלזול של המבקש בצווי בית המשפט ובחוק. המבקש ביצע בעבר עבירות דומות ונגזרו עליו 30 חודשי פסילה ו-10 חודשי מאסר על תנאי. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי מעשיו של המבקש מצדיקים מסר ברור ותקיף, נוכח התעלמותם החוזרת ונשנית מצווי בית המשפט. החלטה זו מהווה דחייה של בקשתם, כאשר השופט מסכים כי חומרת העונש אינה מצדיקה ערעור, במיוחד בהתחשב בעברו של המבקש בעבירות דומות. בקשה זו, המבקשת לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נדחית אף היא בהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות ערעור נוסף.