ת"פ 4596-01-20

תקציר

אדם ארמוני הורשע בעבירות אלימות בשני אירועים שונים. בתקרית הראשונה תקף ארמוני רופא בשם סולימאן מסארווה שטיפל בבנו הקטין יומיים קודם לכן. ארמוני, שכעס על היחס שקיבל בנו, ביקר במרפאה שבה עבד מסארווה ותקף אותו, חנק ובעט בו תוך שהוא צועק קללות גזעניות. בתקרית השנייה תקף ארמוני עובד בחנות נוחות, לב אפשטיין, בתחנת דלק. לאחר ויכוח על החזר כספי עבור רכישת מצלמת דרך, ארמוני עקב אחרי אפשטיין מחוץ לחנות והכה אותו מספר פעמים בפניו. לאחר מכן חזר ארמוני לחנות, היכה את אפשטיין שוב באגרופים, השליך לעברו בקבוק זכוכית ושבר תצוגת מאפים. בגין אירועים אלה, בית המשפט מצא את ארמוני אשם בתקיפת עובד ציבור ובתקיפה פשוטה, בהתאמה. נסיבות התקיפה, לרבות חינוכו האלים של ארמוני והרשעותיו הקודמות בגין התנהגות מאיימת, נלקחו בחשבון. בית המשפט הדגיש את חומרת הפשעים האלימים, במיוחד אלה המכוונים נגד אנשי מקצוע רפואיים, וציין את ההשפלה והפחד הקיצוניים שחוו הקורבנות. בהתחשב בכל הגורמים, השופט קבע מתחמי ענישה נפרדים לכל אירוע. על תקיפת הרופא נקבע טווח הענישה בין 8 חודשי עבודות שירות ל-20 חודשי מאסר, ועל תקיפת תחנת הדלק בין 6 חודשי עבודות שירות ל-14 חודשי מאסר. בית המשפט הציב את ארמוני בשליש התחתון של כל מתחם. בהתחשב בהיעדר קשר בין האירועים, בית המשפט צבר את העונשים. גזר הדין הסופי שגזר בית משפט השלום בנתניה היה עונש מצטבר של 18 חודשים, מתוכם 12 חודשים על האירוע הראשון ו-6 חודשים על השני, לצד פיצוי כספי לנפגעים והתחייבות לשלוש שנים להימנע מעבירות אלימות. השופט העניק לארמוני זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.