בר"ע 1058/02

תקציר

בעל מפעל למוצרי מתכת, אשר ייצר מתקן להפקת שמן עבור לקוח וסיפק לו אותו, נתבע על ידי אותו לקוח בגין נזקים שאירעו כתוצאה מהשימוש במתקן. המשיב, אשר ביטח את חבות המוצר שלו בחברת הביטוח המערערת, ביקש כי המערערת תכיר בכיסוי הביטוחי לתביעה, אך נדחה. תביעתו של הלקוח יושבה מאוחר יותר מחוץ לכותלי בית המשפט; עם זאת, גם דרישותיו הבאות של המשיב לשיפוי מהמערערת נדחו. המשיב הגיש תביעה נגד המערער בשנת 2000, אך המערער עתר לסילוק על הסף בנימוק של התיישנות, בטענה כי התביעה פקעה בשנת 1998. בית משפט השלום בתל אביב-יפו דחה את העתירה, והביא את המערער לערער על ההחלטה. ערכאת הערעור פסקה לטובת המערערת, קיבלה את הערעור ודחתה את טענת המשיב. לטענת בית המשפט, התנהלותו של המערער לא היוותה הודאה בזכותו של המשיב לפיצוי ואף לא הארכת תקופת ההתיישנות. בית המשפט פירש את הדינים הרלוונטיים ואת יישומם בתיק, ובסופו של דבר מצא כי התביעה התיישנה בשנת 1998, שלוש שנים לאחר הגשת תביעת הלקוח. אין די בטענות המשיב, שהסתמכו על סעיפים 9 ו-19 לחוק ההתיישנות וסעיף 70 לחוק חוזה הביטוח, כדי להאריך את תקופת ההתיישנות. משכך, הורה בית המשפט על מחיקת תביעת המשיב וקבע כי עליהם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המערערת ואת שכר טרחת עורך דינו.