עב"ל 227/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לתביעת ביטוח לאומי בעניין ליקוי שמיעה וסיווגה כפגיעה בעבודה. על פי החוק, ירידה בשמיעה עקב חשיפה לרעש נחשבת לפגיעה בעבודה רק בהתקיים תנאי סף מסוימים, לרבות ירידה בכושר השמיעה של לפחות 20 דציבלים בכל אוזן בתדרי דיבור (500, 1000 ו-2000 מחזורים בשנייה). התיק כלל שלוש בדיקות שמיעה. שתי הראשונות נמצאו לא מדויקות או לא מספיקות כדי לתמוך בטענה, והמבחן השלישי האחרון הראה שהמערערת לא עמדה בתנאי הסף. השופטים הסכימו פה אחד כי יש לדחות את הערעור מאחר שהמערער לא הביא ראיות מספיקות כדי לעמוד בקריטריונים של ליקוי שמיעה כהגדרתם בחוק. ההחלטה התקבלה על סמך חוות דעת המומחה ותוצאותיה הבלתי מעורערות של בדיקת השמיעה השלישית. מכיוון שמדובר במקרה של ביטוח לאומי, לא נפסקו הוצאות.