דב"ע נה/214 - 3

תקציר

הערעור מקבל חלקית את פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שדחה את תביעתה של ספרנית שעבדה במכון לחקר היהדות המסונף למוסד אקדמי אמריקאי. המערער דרש להיות מוכר כ"מורה בכיר" בהתאם למעמדה ותנאיה של האוניברסיטה העברית, ששכרו וחלק מתנאי עבודתו היו קשורים אליהם. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הצדדים אכן הסכימו בשנת 1980 לקשור את תנאיו של המערער לאלה של מרצה בכיר, אך עם השינויים הנדרשים בשל אופיו של המכון ותנאיו השונים מהאוניברסיטה. לפיכך, זכאית המערערת לתנאים מותאמים של מרצה בכיר במכון. עם זאת, מאחר שהמערער קיבל את מרבית התנאים המגיעים לו, נדחו תביעותיו לתשלומים נוספים, לרבות פיצויי פיטורים, ימי חופשה, ימי מחלה ופיצוי בגין עבודה יחידה. בית הדין דחה גם את טענותיו של המערער לפיצויי פיטורים מוגדלים בעקבות פיטוריו, זכויות פנסיוניות ופיצויים בגין פגיעה בשמו הטוב, ולא מצא ראיות התומכות בטענות אלה. המשיבים חויבו לשלם למערער עבור שנת השבתון שלו כפי שנקבע בפסק הדין.