ת"א 36200/06

תקציר

התובעת, ילידת 1977, נפגעה בתאונה שאירעה בשנת 2005 ותבעה פיצויים מהנתבעים. התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה", והצדדים לא חלקו על אחריותם אלא התווכחו על גובה הנזק. כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת מירידה בשמיעה, סחרחורות, כאבי ראש, בעיות זיכרון וריכוז ובעיות נפשיות. בית המשפט מינה מומחים רפואיים שאישרו את נכויותיו של התובע ואת השפעותיהן. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע נקבעה בשיעור של 40%. נכותה התפקודית של התובעת נקבעה על 42% עד למועד פסק הדין ו-40% לאחריו, שכן בית המשפט מצא כי ניתן היה לשפר את מצבה באמצעות טיפול. שכרה של התובעת לפני התאונה נקבע על 8,100 ₪ נטו לחודש, והיא פוצתה בגין אובדן השתכרות מלא מיום התאונה ועד ליום 31.3.2006. הפסד השתכרות חלקי נפסק לתקופות אפריל 2006 עד יוני 2006, יוני 2006 עד אוגוסט 2007 ודצמבר 2007 עד פברואר 2010. כמו כן נפסקו לתובע פיצויים בגין אובדן השתכרות עתידית, סיוע לצד ג' בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות, נזק לא ממוני והוצאות נסיעה. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 1,671,545 ₪. סכום זה היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים לאחר ניכוי פיצויי המל"ל, אשר חושבו על סך של 1,168,280 ₪ נכון למועד פסק הדין. הסכום הסופי שהיה על הנתבעים לשלם לתובע היה 503,265 ₪, בתוספת שכר טרחת עורך דין, הוצאות משפט וריבית מיום 14.2.2010 ועד לתשלום מלא.