עפ"ת 10020-05-10

תקציר

מדינת ישראל זכתה בתביעתה נגד המערער, שהורשע בנהיגה בזמן פסילה ובנהיגה ללא ביטוח תקף. המערער הודה באשמה בשני האישומים. בית המשפט המחוזי לתעבורה גזר על המערער שבעה חודשי מאסר בפועל, ארבעה מהם בגין העבירות הנוכחיות ושבעה חודשים בגין מאסר על תנאי קודם. השופט גם הטיל שישה חודשי מאסר על תנאי, 12 חודשי פסילה בפועל ושישה חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים בגין העבירות הנוכחיות. המערער ערער על גזר הדין, בנימוק של נסיבות אישיות, לרבות היותו אב לשמונה ילדים והמפרנס העיקרי של משפחתו, וביקש תסקיר מבחן משלים. עם זאת, השופט דחה את הערעור, תוך ציון העבירות החוזרות ונשנות של המערער והצורך להגן על הציבור. השופט הדגיש את חומרת הנהיגה ללא רישיון תקף ובזמן פסילה, תוך שימת דגש על בטיחות הציבור. הם גם הזכירו פסקי דין קודמים במקרים דומים, שקבעו תקדימים לדחיית ערעורים והדגישו את הצורך במסר ברור ותקיף להרתעה מפני עבירות כאלה. המערער חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 18.7.2010.