המ"ש 1608-10-23

תקציר

המבקש, שקיבל שני דוחות נפרדים על עבירות תנועה שבוצעו באותו יום, ביקש להאריך את מועד המשפט. בדו"חות נטען כי המבקש נהג במשאית ללא תעודת טכוגרף תקפה והוביל מטענים חשופים החורגים מגובה דפנות המשאית. המבקש לא הכחיש את ביצוע העבירות, אך טען כי הדוחות נרשמו שלא כדין, מה שגרם ל"ניקוד יתר" של משרד הרישוי האמריקאי. עם זאת, השופט דחה את הבקשה. ההחלטה התבססה על מספר גורמים: השיהוי הכבד של למעלה מחמש שנים בהגשת הבקשה, שבמהלכן לא נימק המבקש את האיחור בהגשה, הצביע על כך שיש לדחות את הבקשה. כמו כן, השופט קבע כי שיטת הניקוד ואמצעי התיקון אינם בסמכותו של בית המשפט ואינם מהווים עיוות דין. במקום זאת, היה על המבקש לפעול נגד משרד הרישוי אם סבר שהניקוד אינו הולם. בנוסף, השופט ציין כי העבירות שבוצעו יכולות להיחשב מסוכנות, ולכן מצדיקות שני דוחות לפי הנוהל הרלוונטי. השופט הדגיש כי בקשת הארכת המעצר אינה דרך ראויה להתמודד עם סוגיית הניקוד המופרז וכי שיטת הניקוד אינה אמצעי ענישה אלא אמצעי חינוכי. משכך, טענות המבקש לא הצדיקו מתן הארכת מועד למשפט, והבקשה נדחתה.