עב"ל 23363-05-22

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על הסכם הניידות, המתווה את התנאים לקבלת קצבת ניידות לאנשים עם מוגבלות בניידות. על פי תנאי ההסכם, רק קרובי משפחה המחזיקים ברישיון נהיגה בתוקף ומתגוררים בקרבה מסוימת לזכאי יכולים להיות מוכרים כנהגים מורשים. המערערת ביקשה לערער על דרישת המרחק, וטענה לביטולה או להקמת ועדת חריגים. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין לו סמכות להתערב בתוכן ההסכם, המחזיק במעמד קרוב לחקיקה. במקום זאת, לבית המשפט העליון יש סמכות להתערב בפרשנות ההסכם. לפיכך, הערעור נדחה. עם זאת, בית המשפט מכיר בקשיים הניצבים בפני אנשים עם מוגבלות החורגים מהפרמטרים של ההסכם ומדגיש את הצורך של הגורמים האמונים על הסכם הניידות לבחון מחדש את הוראותיו או לשקול הקמת ועדת חריגים. הדבר חשוב במיוחד לאור השינויים המשמעותיים שחלו הן בשיח המשפטי והן באורחות החיים מאז כניסתו של ההסכם. הצוות הבין-משרדי שהוקם כדי לדון בנושאים אלה ב-2018 נקרא לזרז את המלצותיו, שכן נכים רבים ממשיכים להמתין לפתרון. דחיית הערעור נעשית ללא הוצאות, ופסק הדין יישלח לשני הצדדים.