עמ"ת 10159-02-24

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בחדרה בעניין הארכת מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין החזקת נשק, לרבות אקדח טעון, ותחמושת. כתב האישום התבסס על ראיות נסיבתיות, לרבות טביעות אצבעותיו של המערער שנמצאו על הנשק והתיק שהכיל אותו, שהתגלו בסמוך לביתו של המערער. בית משפט קמא קבע, כי הראיות שהציגה התביעה מהוות ראיה לכאורה ומצדיקות את מעצרו של המערער. כמו כן הורתה הוועדה להכין דו"ח מעצר בטרם תשקול חלופות מעצר. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בהערכתו את הראיות ואת הצעות הפיקוח החלופיות. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה ודחתה את הערעור. נפסק כי די בראיות הנסיבתיות שהציגה התביעה כדי לבסס עילה לכאורה, והחלטתו של בית משפט קמא לבקש תסקיר מעצר בטרם ישקול חלופות הייתה סבירה ועולה בקנה אחד עם בקשותיו של המערער עצמו. יתר על כן, החלטות כאלה נותרות בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט קמא, וערכאת הערעור גילתה איפוק בהתערבותה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר להאריך את מעצרו של המערער התקבלה.