ת"צ 34288-04-17

תקציר

תושב העיר הגיש תביעה ייצוגית נגד עיריית יהוד-מונסון בגין גביית יתר מנהגים בגין חניה. העירייה גבתה 6.20 שקל לשעה, 50 אגורות מעל התעריף השעתי המרבי המותר בחוק החניה. התובע ביקש לקבל בחזרה את החיובים העודפים ששילמו הנהגים בשנתיים שקדמו לתביעה. בתחילה ניסתה העירייה להרתיע את התובע מלהמשיך בתיק, אך בסופו של דבר נכנעה וחדלה לגבות את האגרות הבלתי חוקיות, תוך תיקון חוק העזר שהתיר את גביית היתר. בית המשפט דחה את התביעה בשל הודעת העירייה על הפסקת פעילותה, אך התובע ביקש גמול עבור מאמציו ושכר טרחת עורך דין. לאחר ששקל את התפוקה, התשומות והשלכות ההכוונה הציבורית, כמו גם את התנהלות שני הצדדים, פסק בית המשפט לתובע 3,000 ₪ שכר טרחה ו-29,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. סכום זה שיקף את משכו המוגבל של הגבייה הבלתי חוקית ואת מאמציו הסבירים, אם כי לא יוצאי הדופן, של התובע. הימנעותה של העירייה מלהיענות לאזהרות התובע וניסיונה להרתיע אותו מלהמשיך בתיק נבחנו בפסק הדין. ככלל, פסק הדין נועד לאזן בין תרומת התובע לבין האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם העירייה, תוך הימנעות מהוצאות מופרזות לרשות.