בד"מ 28/12

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לבקשת המתלונן לחזור בו מתלונה נגד הנאשם, אשר נענתה על ידי הנאשם, אך לא באופן שיביא לזיכויו של הנאשם. על פי כללי בית הדין המשמעתי, ביטול התלונה לפני תחילת הדיון מורה לבית הדין לזכות את הנאשם. בית הדין דן בסמכותו של בית הדין המשמעתי להורות על מחיקת קובלנה לפני תחילת הדיון מבלי לזכות את הנאשם. בית הדין מכיר בכוונה הראויה העומדת מאחורי הבקשה, במטרה להשיג אפקט מרתיע ולחוס על שמו הטוב ופרנסתו של הנאשם, מה גם שהחלטת המתלונן לחזור בו מבוססת על התנצלותו הכנה של הנאשם, הודאתו במחדל המשמעתי והתחייבותו שלא לחזור עליו בעתיד. עם זאת, נראה כי כלל 10 הרלוונטי לכללי לשכת עורכי הדין אינו מותיר שיקול דעת, ומחייב את בית המשפט לזכות את הנאשם במקרה של פסילה. השופטים מפנים להוראות אחרות בכללים, ובהן תקנה 37, המסמיכה את בית המשפט לדחות את התובענה מבלי לזכות את הנאשם, ותקנה 81, המקנה לבית המשפט שיקול דעת בעניינים פרוצדורליים שלא נקבעו במפורש בכללים. הם שוקלים גם את חוק סדר הדין הפלילי, המאפשר ביטול כתב אישום בהסכמת התובע והנאשם בכל עת לפני הכרעת הדין. השופטים מכירים בצורך לפרש את הכללים באופן תכליתי להשגת צדק ולעודד החלטות מתאימות. מסקנתם היא כי יש להפעיל את כלל 81 לא רק במקרים של לקונה משפטית אלא גם כאשר מדובר בנסיבות חריגות כגון אלה, המחייבות הפעלת שיקול דעת כדי להגיע לתוצאה צודקת. לפיכך, בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לפי כלל 81 ומקבל את בקשת הצדדים לדחות את התובענה מבלי לזכות את הנאשם. בנוסף, ממליצים השופטים לשקול תיקון חקיקתי לכללים, בהשראת חוק סדר הדין הפלילי, כך שיאפשר במפורש דחיית קובלנות לפני תחילת הדיונים. שני שופטים מספקים חוות דעת מסכימות המדגישות את חשיבות כיבוד האוטונומיה של הצדדים וקידום הליכים שיפוטיים יעילים, תוך הצעה להרחיב את תחולתו של כלל 81 מעבר למקרים של לקונה משפטית. השופט השלישי, עו"ד מייקל יורק-ריז, מספק דעה חולקת, וסבור כי לשונו הברורה של כלל 10 מחייבת את זיכוי הנאשם וכי אין לפרש את כלל 81 באופן כה רחב.