LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"צ 45988-08-21

החלטה מחוזי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך45988-08-21
📂
סוג הליךת"צ
📅
תאריך22 בינואר 2024
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםהצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםיעקב שקד

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון במסגרת בקשת אישור תובענה ייצוגית נגד "דלתא קפיטל גרופ בע"מ". ### **מבוא ורקע משפטי** התביעה עוסקת בטענות להפרות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993, על ידי חברה למתן הלוואות חוץ-בנקאיות. המבקשת ("הצלחה"), ארגון ציבורי, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בהיעדר עילת תביעה אישית, תוך הסתמכות על סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות. בית המשפט נדרש להכריע בבקשה לגילוי מסמכים ומענה לשאלון שהגישה המבקשת בשלב המקדמי של הדיון בבקשת האישור. ### **עקרונות משפטיים וחידושים בפסיקה** #### **1. היקף הגילוי המקדמי בתובענה ייצוגית** בית המשפט מדגיש את האיזון הנדרש בין זכותו של מבקש בייצוגית לקבל מידע לבין החשש מ"מסע דיג" (Fishing Expedition). * **העיקרון:** בשלב האישור, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת משמעותית מההליך האזרחי הרגיל. * **הנטל:** על המבקש להוכיח כי המסמכים רלוונטיים לזירת המחלוקת, קיימים בידי הצד שכנגד, וכי הם יביאו לפישוט וייעול ההליכים ללא הטלת עול בלתי סביר. * **חידוש/יישום:** בית המשפט קובע כי קיומה של **"תשתית ראייתית ראשונית"** הוא תנאי סף לקבלת צו גילוי. במקרה זה, מצא בית המשפט כי עצם הטענה של המשיבה (כי איתרה 10 הסכמים "רלוונטיים" אך לא הציגה אותם) מהווה בסיס מחייב להצגתם, שכן מדובר במסמכים מהותיים העומדים בלב הגנתה של המשיבה. #### **2. חובת גילוי מסמכים מהותיים בכתבי הטענות** בית המשפט מבצע פרשנות מרחיבה לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך החלתן על הליכי ייצוגיות באמצעות תקנה 19(א) לתקנות תובענות ייצוגיות: * מסמך שבעל דין נסמך עליו בכתבי הטענות שלו (גם אם מדובר בתשובה לבקשת אישור) מהווה "מסמך מהותי" שיש לצרפו. * **החידוש:** בית המשפט מטיל אחריות על משיבה בתובענה ייצוגית לצרף לתשובתה מסמכים שהיא עצמה טוענת שהם "רלוונטיים" למחלוקת, ובכך מונע מצב שבו בעל דין מעלה טענות עובדתיות בעלמא מבלי לחשוף את התשתית הראייתית עליה הוא נשען. #### **3. הבחנה בין מסמכים לבין שאלונים (היקף הקבוצה)** בית המשפט מבחין באופן ברור בין חובת הגילוי של מסמכים ספציפיים לבין שאלונים העוסקים בהיקף הנזק והקבוצה: * **הלכה:** שאלות הנוגעות להיקף הקבוצה והיקף הנזק הכולל אינן רלוונטיות לשלב הדיון באישור התובענה, אלא הן שאלות השמורות לשלב הדיוני הבא (לאחר האישור). * **נימוק:** קבלת שאלון בשלב זה מהווה "מסע דיג" מובהק שאינו תורם ליעילות ההליך ומטיל נטל בלתי סביר על הנתבעת. ### **סיכום התוצאה המשפטית** בית המשפט אימץ גישה אקטיביסטית מתונה: 1. **קבלת גילוי:** המשיבה חויבה לחשוף 10 הסכמי הלוואה שהיא טענה לגביהם, וכן 5 הסכמים נוספים מהתקופה שלאחר שינויי החקיקה, שכן המבקשת הניחה תשתית ראשונית להפרה. 2. **דחיית שאלון:** הבקשה למענה לשאלון הנוגע להיקף הקבוצה נדחתה, תוך קביעה כי מידע זה אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלת אישור התובענה. **משמעות הפרקטיקה:** פסק הדין מחזק את הכלל כי בתובענות ייצוגיות על המבקש להוכיח "דריסת רגל" ראייתית מוצקה, אך בו בזמן הוא מטיל חובת גילוי מוגברת על נתבעים שבוחרים להסתמך בתשובתם על מסמכים ספציפיים מבלי להציגם.

חקיקה מקושרת

חוק אשראי הוגןחוק תובענות ייצוגיותתקנות תובענות ייצוגיות

ת"צ 45988-08-21 הצלחה - לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' דלתא קפיטל גרופ בע"מ, מחוזי (22.1.2024)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית