בע"מ 66061-11-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי - עקרונות סופיות ההתמחרות מול השאת התמורה** **מבוא:** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" (לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. פסק הדין של המחוזי ביטל הליך התמחרות שנעשה בין בני זוג לשעבר על שלושה נכסי מקרקעין שבבעלותם המשותפת, והורה על עריכת התמחרות חדשה, תוך קביעת הצעתה המאוחרת של המשיבה כהצעת פתיחה. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, נדרש לבחון האם יש מקום להידרש לבקשה זו. **הסוגיה המשפטית המרכזית:** הסוגיה העקרונית הנידונה כאן היא המתח בין עקרון סופיות הליכי ההתמחרות, המעוגן במשפט הישראלי, לבין האינטרס בהשאת התמורה המרבית עבור הנכס, במיוחד בנסיבות חריגות. **ההחלטה של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי, בניגוד להחלטת בית המשפט לענייני משפחה, ביטל את הליך ההתמחרות. ההנמקה המרכזית לכך נסמכה על מספר אדנים: 1. **פער תמורה משמעותי:** הצעתה המאוחרת של המשיבה (9,400,000 ש"ח) הייתה גבוהה באופן ניכר מהצעת המבקש שזכה בהתמחרות (8,125,000 ש"ח). 2. **שלב דיוני:** עסקת המכר טרם אושרה על ידי בית המשפט, וההליך היה בשלב של בירור אופן ביצוע המכר (עסקת מכר רגילה או אגב גירושין). 3. **היעדר פגיעה בסופיות וברציונל הציבורי:** בית המשפט קבע כי הרציונל של אמון הציבור בהליכי התמחרות אינו רלוונטי בענייננו, שכן מדובר במצב בילטרלי בין בני זוג לשעבר, ומשתתף חיצוני יחיד פרש. ביטול ההתמחרות לא ירתיע מציעים חיצוניים. 4. **מסר לבעלי דין:** בית המשפט המחוזי ביקש להעביר מסר כי בעל דין המכשיל הליכי כינוס ומבקש לרכוש חלק של בן זוג במחיר מופחת, לא יזכה לגיבויה של התנהלות כזו. 5. **התנהלות המבקש:** נקבע כי המבקש תרם לעיכוב באישור ההסכם, ולכן אינו יכול לטעון לטענות של הסתמכות וסופיות. **ההחלטה של בית המשפט העליון (החלטת השופט שטיין):** השופט שטיין דחה את בקשת רשות הערעור. נימוקיו העיקריים הם: 1. **היעדר שאלה משפטית עקרונית:** למרות ניסיון המבקש, השופט סבר כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נטוע בעובדות המקרה הפרטיקולריות ואינו מעורר שאלה משפטית עקרונית חדשה או כזו שטרם נדונה בפסיקה. 2. **אי-מניעת עיוות דין:** השופט קבע כי אין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין. 3. **החלטת המחוזי כערכאת ערעור:** העובדה שבית המשפט המחוזי, כערכאת ערעור, הגיע לתוצאה שונה מזו של בית המשפט לענייני משפחה, אינה מהווה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור. 4. **הלכה קיימת:** השופט הדגיש כי הפסיקה הכירה במקרים חריגים שבהם עמידה על עקרון הסופיות אינה מוחלטת, ובפרט כאשר קיימת הצעה עדיפה באופן ניכר, אשר עשויה להצדיק סטייה מעיקרון הסופיות לטובת השאת התמורה. הדבר חל ביתר שאת כאשר עסקת המכר טרם אושרה. 5. **נסיבות המקרה:** השופט בחן את הנסיבות שפורטו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי (הפער הכלכלי, העובדה שהעסקה טרם אושרה, היעדר פגיעה בצדדים שלישיים, עמדת כונס הנכסים, והתנהלות המבקש) ומצא כי הן מצדיקות את החלטת המחוזי, וכי לא נפל פגם המצדיק התערבות. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **סופיות ההתמחרות והשאת התמורה – איזון דינמי:** ההחלטה משקפת את העיקרון המוכר בפסיקה הישראלית, לפיו קיים מתח מובנה בין עקרון סופיות ההליכים, ובפרט הליכי התמחרות, לבין הרצון להשיא את התמורה המרבית עבור הנכס. הפסיקה אינה רואה בסופיות ההליך "דת" שיש לקיים בכל מחיר, אלא עיקרון בעל משקל רב, אך ניתן לסטות ממנו במקרים חריגים. * **מקרים חריגים לסטייה מעקרון הסופיות:** ההחלטה מדגישה כי קיומה של הצעה עדיפה באופן ניכר עשויה להיחשב כ"מקרה חריג" המצדיק סטייה מעיקרון הסופיות, וזאת במיוחד כאשר עסקת המכר טרם קיבלה אישור שיפוטי. הדבר מרמז על גמישות פרשנית של בית המשפט במקרים בהם נראה כי יישום פורמלי של כללי הסופיות יוביל לתוצאה לא צודקת או לא יעילה מבחינה כלכלית. * **מבחן "גלגול שלישי" – סינון בקשות רשות ערעור:** ההחלטה מדגימה את האופן שבו בית המשפט העליון מפעיל את סמכותו לפי תקנה 148א. בית המשפט נוטה שלא להתערב בבקשות רשות ערעור "בגלגול שלישי" כאשר הן אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות, אינן חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים, ואינן נדרשות למניעת עיוות דין. המבחן הוא מחמיר, ונועד למנוע עומס יתר על בית המשפט העליון. * **תפקיד התנהלות הצדדים:** ההחלטה מדגישה כי התנהלות הצדדים לאורך ההליך עשויה להשפיע על זכויותיהם. במקרה זה, התנהלותו של המבקש, אשר נטענה ככזו שעיכבה את אישור ההסכם, שומטה את הקרקע תחת טענותיו בדבר הסתמכות על סופיות ההליך. הדבר מחזק את התפיסה כי הדין אינו תומך במי שמנסה "לשחק" עם ההליך השיפוטי. * **היעדר זהות בין ההחלטות השיפוטיות כעילה לערעור:** ההחלטה מבהירה כי עצם קיומו של שוני בהחלטות בין הערכאות השונות (בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי) אינו מהווה כשלעצמו עילה למתן רשות ערעור בבית המשפט העליון. **מסקנה:** ההחלטה משקפת יישום של עקרונות יסוד בדיני התמחרות, תוך מתן דגש על גמישות במקרים חריגים להשאת התמורה, לצד הקפדה על סינון בקשות ערעור שאינן מעוררות עניין ציבורי או שאלות משפטיות עקרוניות. הדבר מדגים כי גם בעת שמירה על עקרון הסופיות, קיים שיקול דעת שיפוטי להתחשב בנסיבות המקרה, בפרט כאשר מדובר בפער תמורה משמעותי והליך שטרם הושלם.