בג"צ 8324/21

תקציר

העתירה שבפני בית המשפט ביקשה לבטל החלטה של בית הדין הרבני הגדול בדבר חובת העותר לשלם מזונות לגרושתו בגין שני ילדיהם שבחזקתה. העותר, שהחזיק במשמורת על ארבעה ילדים נוספים מאותם נישואים, טען כי בתי הדין הרבניים לא בדקו כראוי את הוצאותיהם והכנסותיהם של שני הצדדים ותחת זאת החילו את דיני המזונות באופן טכני התלוי במין ההורה. עם זאת, בג"ץ קבע כי לא נפל פגם של ממש בהחלטות בתי הדין הרבניים, שיצדיק התערבות במקרה זה. בית המשפט העליון מצא כי קביעותיהם של בית הדין הרבני האזורי, ולאחר מכן של בית הדין הגדול, התבססו על נסיבותיהם הספציפיות של הצדדים – לרבות הסדרי המגורים של הילדים ויכולותיהם הכלכליות של שני ההורים – ונפלו בסמכותם ובשיקול דעתם של בתי הדין הרבניים. משכך, העתירה נדחתה. החלטה זו מחזקת את העילות המצומצמות שבגינן יתערב בג"ץ בפסיקות בתי הדין הרבניים, ומדגישה את העצמאות ושיקול הדעת המוקנים לבתי משפט אלה בענייני מזונות ודיני משפחה.