עב"ל 34405-01-11

תקציר

במקרה שהובא בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, ביקשה המערערת, שעבדה כמטפלת וכסייעת בגן במשך כ-35 שנה, הכרה בכאבי הגב שלה כ"פגיעה בעבודה" לפי תורת המיקרוטראומה. לטענתה, תפקידיה, שכללו הרמה, כיפוף וביצוע מטלות שונות בהן מעורבים ילדים קטנים, גרמו ללחץ חוזר ונשנה על גבה, שהוביל לפציעה. עם זאת, בית הדין האזורי מצא כי עבודתה כללה מגוון משימות מגוונות, ולא רצף מתמשך של פעולות זהות או דומות הנדרשות בתביעות מיקרוטראומה. בית המשפט ציין כי המשימות, כגון החתלה, האכלה, בישול וניקיון, נבדלות זו מזו מבחינת תנועות, מאמץ, תדירות ותנוחות. כתוצאה מכך, תביעתה נדחתה לאחר שבית המשפט הגיע למסקנה שהמעשים לא חזרו על עצמם מספיק כדי לבסס מיקרוטראומה. בערעור חזרה המערערת על טענתה כי אופי עבודתה חולק מרכיב משותף של מאמץ גב. למרות זאת, בית הדין לערעורים אישר את החלטת בית הדין המחוזי, והדגיש כי מיקרוטראומה דורשת ראיות לפעולות חוזרות ונשנות דומות, שלא היו קיימות בעניינה. פסקי דין קודמים במקרים דומים של סייעות בגן תמכו בתוצאה זו. הערעור נדחה, מבלי שחויבו בהוצאות.