ע"א 333/56

תקציר

בעניין סולל בונה בע"מ נ' מאיר נזיא ואח', נתן השופט ויתקון פסק דין בעניין האחריות לפציעות שנגרמו לילד בן שמונה כתוצאה מהטמנת חומר נפץ ברשלנות. התאונה אירעה בשנת 1951 בירושלים, כאשר נפצים לא מאובטחים, שהשאירה חברת סולל בונה בע"מ במהלך עבודות בנייה בעירייה, נמצאו על ידי ילדים ששיחקו בקרבת מקום. אצבעותיו של הילד נקטעו בעקבות פיצוץ שהופעל בעת ששיחק עם הנפצים. בית המשפט הטיל על סולל בונה בע"מ אחריות בשל אי שמירה נאותה על חומר הנפץ, ודחה את טענתם כי מעשיו של הילד או רשלנות הוריו היו הגורמים המכריעים. נקבע כי יצירת סיכון כזה, במיוחד כשמדובר בילדים, היא משמעותית והיה על החברה לצפות את האפשרות של תקלה ולנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים, כגון אבטחת חומרי הנפץ בצורה יעילה יותר. בית המשפט דחה את הטענות נגד אשמתו של הילד על בסיס גילו הצעיר, ונגד רשלנות האב, וקבע כי מעשיהם אינם שוללים את אחריות החברה. פסק הדין דחה את הערעור נגד המשיב הראשון (הילד) אך קיבל חלקית את הערעור נגד קבלן המשנה (המשיב השני), וקבע כי קבלן המשנה חייב גם ב-40% מהפיצויים. החלטה זו הדגישה את החשיבות של קבלנים להבין את חובותיהם לטפל בחומרים מסוכנים באופן אחראי, בהתאם לציפיות משפטיות והשלכות אזרחיות או פליליות פוטנציאליות. כמו כן פורטו ההוצאות והפיצויים הקשורים לערעור, תוך אחריות כספית מדויקת המיוחסת על פי פסק הדין משנת 1958.