עמ"נ 15919-08-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים אפשריים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שהוצגו: **עובדות רקע:** המקרה עוסק בערעור שהוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת סגן רשמת האגודות השיתופיות לדחות בקשה לתיקון החלטה קודמת. בקשת התיקון התבססה על טענה כי החלטת סגן הרשם מיום 24.7.23, אשר אימצה את פסק הבוררות, אינה לוקחת בחשבון החלטת עיכוב ביצוע קודמת של עוזרת רשמת האגודות. פסק הבוררות המקורי, שניתן על ידי בוררת שמונתה על ידי רשם האגודות, קבע כי המערערים ישלמו סכום מסוים, ובמידה ולא יעשו כן, יהיו רשאים לסלק את ידם מהמקרקעין. **הליכים קודמים:** * **פסק בוררות:** בוררת שמונתה על ידי רשם האגודות קבעה כי המערערים ישלמו סכום כסף, ואם לאו, ייסולקו ידם מהמקרקעין. * **השגה על פסק הבוררות:** המערערים הגישו השגה על פסק הבוררות. * **דחיית בקשת תיקון (ראשונית):** בקשת המערערים לתיקון פסק הבוררות נדחתה בשל אי התייצבות לדיון. * **עיכוב ביצוע:** ניתנה החלטה על ידי עוזרת רשמת האגודות לעכב ביצוע פנוי הנכס בתיק הוצאה לפועל עד לדיון בהשגה. * **דיון בהשגה:** התקיים דיון בפני עוזרת רשמת האגודות. * **דחיית בקשה לתיקון (סגן רשם):** סגן רשם האגודות דחה את בקשת המערערים להשתמש בסמכות תיקון פסק הבורר (סעיף 52(4)(ב) לפקודת האגודות) וקבע כי המשיבה זכאית לסלק את ידם מהמקרקעין, מכיוון שלא שילמו את הסכום שנקבע בפסק הבוררות. * **בקשה לתיקון החלטה:** המערערים הגישו בקשה נוספת לתיקון החלטה זו, בטענה שיש להתחשב בהחלטת עיכוב הביצוע. * **דחיית בקשה לתיקון (מושא הערעור):** בקשה זו נדחתה, בקביעה כי עיכוב הביצוע פקע עם מתן ההחלטה הסופית על ידי סגן הרשם. **הטענה המרכזית לעניין סמכות עניינית:** במסגרת תגובת המשיבה לבקשה לעיכוב ביצוע, הועלתה טענה לחוסר סמכות עניינית של בית המשפט המנהלי לדון בערעור. המשיבה טענה כי ההחלטה נשוא הערעור מהווה חלק בלתי נפרד מהליך הבוררות ו/או ההשגה, ואינה "החלטה אחרת" של רשם האגודות בסמכות בית המשפט המנהלי. **הגנת המערערים לעניין סמכות עניינית:** המערערים טענו כי אין מדובר בערעור על פסק בוררות, אלא בערעור כנגד החלטה של סגן הרשם אשר לטענתם, הפעיל פרשנות מרחיבה של פסק הבוררות והורה ללא סמכות על פינוי ביתם באופן מיידי. לפיכך, טענו כי מדובר בביקורת שיפוטית על החלטת רשם האגודות, ועל כן הסמכות נתונה לבית המשפט המנהלי. **דיון והכרעה של בית המשפט המנהלי:** 1. **סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים:** בית המשפט התבסס על סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, הקובע סמכות לדון ב"ערעור המנוי בתוספת השניה". 2. **החרגה בתוספת השניה:** סעיף 1 לתוספת השניה קובע כי בית המשפט לעניינים מנהליים דן ב"ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות... **למעט** בענייני ... **בוררות בסכסוכים**". 3. **סמכות הרשם לפי פקודת האגודות:** סעיף 52(4) לפקודת האגודות השיתופיות מקנה לרשם סמכות לאשר, לתקן או להחזיר לבורר פסק בורר. סעיף 52(5) קובע כי פסק בורר שהרשם אישר יהא "תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי שאינו ניתן לערעור". 4. **ניתוח המקרה:** בית המשפט קבע כי במקרה זה, הבוררת מונתה על ידי הרשם, ופסק הבוררות ניתן. הרשם (סגן הרשם) דחה את הבקשה לתיקון פסק הבוררות ואימץ את החלטת הבוררת. בהתאם לסעיף 52(5) לפקודה, החלטה זו הינה בגדר פסק דין שאינו ניתן לערעור. 5. **מהות ההחלטה נשוא הערעור:** בית המשפט קיבל את טענת המשיבה כי ההחלטה נשוא הערעור (החלטת סגן הרשם מיום 30.7.23) מהווה חלק בלתי נפרד מהליך הבוררות. ההחלטה אישרה למעשה כי לא נפלה טעות סופר בפסק הבוררות המקורי, ועל כן יש לראותה כהחלטה משלימה להחלטה הסופית של הרשם (שאינה ניתנת לערעור). 6. **היעדר סמכות עניינית:** לאור האמור, קבע בית המשפט כי אין לו סמכות עניינית לדון בערעור, מכיוון שההליכים נוגעים לענייני בוררות בסכסוכים, אשר הוחרגו מסמכותו. **החלטה:** * הערעור נמחק על הסף מחוסר סמכות עניינית. * הבקשה לעיכוב ביצוע, שהייתה תלויה בערעור, נמחקה אף היא. * המערערים חויבו בתשלום הוצאות למשיבה. **עקרונות משפטיים וחידושים אפשריים:** * **הפרדה בין ערעור על פסק בוררות לבין ערעור על החלטה מנהלית:** פסק הדין מדגים את ההבחנה העקרונית החשובה בין ערעור על פסק בוררות (או החלטה הנוגעת ישירות לפסק בוררות) לבין ערעור על "החלטה אחרת" של רשם האגודות. ההחרגה בסעיף 1 לתוספת השניה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים היא קריטית. במקרה זה, בית המשפט לא ראה בהחלטת סגן הרשם, שדחתה בקשה לתיקון שקשור ישירות לפסק הבוררות, כ"החלטה אחרת" המזכה בערעור מנהלי, אלא כחלק אינטגרלי מהליך הבוררות המאושר על ידי הרשם. * **תוקף פסק בוררות שאושר על ידי הרשם:** סעיף 52(5) לפקודת האגודות השיתופיות, כפי שמודגם בפסק הדין, מקנה לפסק בוררות שאושר על ידי הרשם תוקף של פסק דין של בית משפט מחוזי, אשר אינו ניתן לערעור. משמעות הדבר היא שהאפשרויות לבקר פסק כזה הן מצומצמות ביותר, ואינן מתבצעות דרך ערעור מנהלי רגיל. * **פרשנות "החלטה אחרת" לעניין סמכות מנהלית:** פסק הדין מחזק את הפרשנות המצמצמת למונח "החלטה אחרת" בהקשר של רשם האגודות. כדי ש"החלטה אחרת" תהיה ניתנת לערעור מנהלי, היא צריכה להיות בעלת אופי מנהלי נפרד מליבת הסכסוך המטופל על ידי רשם האגודות (במקרה זה, בוררות). החלטה הקשורה ישירות לאכיפה או לתיקון פסק בוררות אינה נחשבת לכזו. * **פקיעת עיכוב ביצוע:** פסק הדין מבהיר כי עיכוב ביצוע שניתן עד לדיון בהשגה, פוקע מעצמו עם מתן החלטה סופית לגופו של עניין על ידי הרשם (או סגנו). המשמעות היא שההחלטה המאוחרת יותר של סגן הרשם, שאימצה את פסק הבוררות, ביטלה למעשה את תוקף עיכוב הביצוע הקודם, וכיצד יש לראות את ההחלטה שלא להתחשב בעיכוב ביצוע הקודם כחלק מההליך הסופי ולא כטעות שיש לתקן. **סיכום:** פסק הדין מחייב את המערערים, מבחינת הליך הערעור, ומדגיש את מגבלות הסמכות של בית המשפט לעניינים מנהליים כאשר מדובר בפסקי בוררות שאושרו על ידי רשם האגודות השיתופיות. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה הנדונה לא הייתה "החלטה אחרת" במובן של סמכות ערעור מנהלית, אלא כזו שהיא חלק אינטגרלי מהליך הבוררות, ועל כן הערעור נמחק על הסף.