ת"א 51191-11-20

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד הנתבע, בטענה כי עבודתו הרשלנית של הנתבע גרמה לקריסת התקרה במהלך השיפוצים. לתמיכה בטענתה הציגה התובעת חוות דעת מומחה חלקית של מהנדס ושמאי מקרקעין, מר יוסף גולדנקלנג, אותה חקרה הנתבעת חקירה נגדית. חוות דעתו של גולדנקלנג, אף שלא הייתה פורמלית דיה כדי להיחשב כעדות מומחה, התקבלה כראיה רגילה בשל מומחיותו. הוא ייחס את הקריסה ליישום שכבה שנייה של טיח רטוב לפני שהשכבה הראשונה התייבשה, שהחלישה את הברגים המעגנים את לוחות הגבס. מסקנה זו נתמכה בטענותיה של הנתבעת עצמה בכתב הגנתה, שם טענה כי הזהירה את התובע מפני המשך העבודה על התקרה הרטובה, דבר המצביע על כך שהנתבעת המשיכה בעבודה למרות הסיכונים. עדי הנאשם הציגו עדויות לא עקביות, והשופט התייחס אליהם כאל "עדים מעוניינים", מה שגרם לבחינה מדוקדקת של דבריהם. בסופו של דבר, השופט קיבל את חוות דעתו של גולדנקלנג כהגיונית וסבירה, והטיל את האשמה לקריסה על ביצועיו הלקויים של הנאשם. התובעת הוכיחה די הצורך את נזקיה, אשר פורטו בתצהיר מנכ"ל החברה ובדו"ח שמאי. מאחר שהנתבעת נמצאה אחראית לקריסה, חויבה לפצות את התובעת במלוא הסכום של 156,450 ₪, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים ונחתמה על ידי השופט עזריה אלקלעי.