רע"פ 23148-04-25

תקציר

## ניתוח משפטי של בקשה למתן רשות ערעור בפלילים (רע"פ 23148-04-25) **מבוא** הבקשה שלפנינו עוסקת בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום. גזר דין זה הטיל על המבקש עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בגין ביצוע מעשה מגונה בקטינה. הניתוח המשפטי יתמקד בעקרונות המשפטיים הרלוונטיים, ובפרט בתנאים למתן רשות ערעור, ובשיקולים שהובילו לדחיית הבקשה. **עובדות המקרה ותמציתן המשפטית** המבקש, שמעון אלפסי, הורשע בביצוע מעשה מגונה בקטינה ילידת 2007, לאחר ניהול הוכחות. המעשה אירע במספרה שבבעלות המבקש, כלל החמאות, ליטופים, נגיעות באזור איבר מינה, נשיקות על החזה, וכן אמירות בוטות הנוגעות למיניותה של הקטינה. בית המשפט השלום הדגיש את חומרת המעשה, את ניצול פער הגילאים והכוחות, ואת הנזק הנפשי שנגרם לקטינה. בגזר הדין, נקבע מתחם ענישה שנע בין מספר חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר בפועל, תוך התחשבות בחוסר לקיחת האחריות מצד המבקש, עברו הפלילי (איומים ותקיפת בת זוג), ומצבו הרפואי. בית המשפט קבע כי המצב הרפואי, אף שהוא קיים, אינו מצדיק סטייה ממתחם הענישה, וכי שירות בתי הסוהר ערוך לטיפול במצבים מורכבים. המבקש נדון ל-8 חודשי מאסר בפועל. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. המחוזי הדגיש כי בית השלום שקל את כלל הנסיבות, וכי העונש אינו מחמיר. עוד צוין כי קו ההגנה שנטען טרם חזרתו מהערעור על ההרשעה (טענה שהמעשה היה בהסכמה ובחלק מאקט חיזורי) מעיד על "עיוותי חשיבה קשים וחמורים". **הבקשה לרשות ערעור והטענות המרכזיות** הבקשה לרשות ערעור מתמקדת בעיקר בטענה כי מצבו הרפואי של המבקש מצדיק ריצוי העונש בעבודות שירות. כמו כן, נטען כי כתב האישום לא כלל במפורש סעיף הנוגע למעשה מגונה בקטין, ולכן שגה בית המשפט בגזירת העונש תוך התחשבות בכך. **עקרונות משפטיים וניתוח הבקשה** 1. **תנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי"**: השופט כבוב מזכיר את ההלכה הפסוקה לפיה בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים בלבד, הדורשים הכרעה בשאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין או אי-צדק חמור. במקרים הנדונים על חומרת העונש, תינתן רשות ערעור רק כאשר העונש סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת. 2. **טענות הנוגעות לנסיבות המקרה**: השופט קבע כי הטענות שהעלה המבקש, הנוגעות למצבו הרפואי ולנסיבותיו האישיות, "נטועות היטב בנסיבות המקרה". משמעות הדבר היא שהטענות אינן מעוררות כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ולכן אינן עומדות בתנאי הסף למתן רשות ערעור. 3. **שקילת מצבו הרפואי של המבקש**: בית המשפט השלום, ובעקבותיו בית המשפט המחוזי, שקלו את מצבו הרפואי של המבקש. הדבר בא לידי ביטוי בקביעה כי "לא ימוצה הדין עם ה[מבקש]" בשל כך. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מנגד עומדת חומרת העבירה, הפגיעה הקשה בערכים החברתיים ובשלמותה של המתלוננת הקטינה. כמו כן, נקבע כי הניסיון מלמד ששירות בתי הסוהר ערוך להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים. קביעה זו מהווה שיקול משמעותי לדחיית טענת המבקש כי מצבו הרפואי מצדיק עבודות שירות. 4. **חומרת העבירה ונסיבותיה**: הניתוח המשפטי מדגיש שוב ושוב את חומרת העבירות מסוג זה, ובפרט את אלו המבוצעות כלפי קטינים. שקילת פער הגילאים והכוחות, מיקום ביצוע העבירה (מספרה, בשעת ערב, כשהיא ריקה), והנזק הנפשי המשמעותי שנגרם לקטינה, כולם שיקולים מכריעים המצדיקים ענישה מחמירה. 5. **טענת המבקש לגבי סעיף האישום**: טענה זו נדחתה הלכה למעשה על ידי בית המשפט המחוזי, אשר התייחס לקו ההגנה שנטען טרם חזרה מהערעור על ההרשעה. טענה זו, ככל שהיא נוגעת לפרשנות האישום, נדונה כבר בערכאות הקודמות. גם אם נבחן את העובדות כפי שהן מתוארות, סעיף 348(ג) לחוק העונשין רלוונטי למעשה מגונה, והתקיימות התנאים בו, לרבות ביצוע כלפי קטין, מובנת מתוך תיאור העובדות. 6. **מדיניות ענישה**: ההחלטה מזכירה את מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות מין בקטינים, הקובעת כי "ככלל מוטלים על מבצעי עבירות מין בקטינים עונשי מאסר של ממש". המבקש לא הוכיח כי העונש שהוטל עליו סוטה באופן קיצוני מנורמה זו. 7. **היעדר עילה להתערבות ערכאת הערעור**: השופט כבוב מדגיש כי החלטת בית משפט השלום מנומקת ומבוססת, ואינה מצדיקה התערבות. קביעה זו מתחזקת שעה שטענות המבקש נדחו גם על ידי ערכאת הערעור, ובכך הופכים את הדיון בשלישית למיותר. **חידושים משפטיים והיבטים ייחודיים** אף שבקשה זו עוסקת בעיקר בשאלה של ריצוי עונש, ניתן להצביע על מספר היבטים בעלי חשיבות: * **הדגשת החוסן של מערכת בתי הסוהר**: בית המשפט מדגיש שוב ושוב את יכולתה של מערכת בתי הסוהר להתמודד עם מצבים רפואיים מורכבים, לרבות מצבו של המבקש. קביעה זו מחזקת את התפיסה כי קשיים רפואיים אינם בהכרח מהווים עילה להימנעות ממאסר בפועל, וכי קיימת חזקה ששירות בתי הסוהר ערוך להעניק טיפול נאות. * **קשר בין התנהלות ההגנה לחומרת העונש**: ההתייחסות של בית המשפט המחוזי לקו ההגנה המוקדם של המבקש ("עיוותי חשיבה קשים וחמורים", "העדר הפנמה") מרמזת על כך שהתנהלות ההגנה, ובפרט חוסר לקיחת אחריות אמיתית, עשוי להשפיע על התפיסה של בית המשפט את מבצע העבירה, ובהתאם לכך, על גזר הדין. * **הבחנה בין "גלגול שלישי" למקרים חריגים**: ההחלטה מהווה דוגמה מובהקת ליישום קפדני של התנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". ההדגשה כי טענות המבקש "נטועות היטב בנסיבות המקרה" משרטטת את הגבול הדק בין ערעור על עובדות ושיקול דעת לגופו של מקרה, לבין התמודדות עם סוגיות משפטיות עקרוניות. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה בטענה כי אינה עומדת בתנאי הסף למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענות המבקש, הנוגעות למצבו הרפואי וריצוי העונש, נדונו לעומק בבתי המשפט קמא, ואינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות. החלטות הערכאות הקודמות, אשר התחשבו במכלול הנסיבות, לרבות מצבו הרפואי של המבקש, אך הדגישו את חומרת העבירה והנזק שנגרם לקטינה, מהוות בסיס איתן לדחיית הבקשה. הדבר גם ממחיש את הדגש הניתן לאינטרס הציבורי בהרתעה וגמול בעבירות מין, ובפרט כלפי קטינים, ואת ההכרה ביכולתה של מערכת בתי הסוהר להתמודד עם אתגרים רפואיים.