ת"פ 47276-03-22

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענות המקדמיות שהעלו הנאשמים, וביקשה לדחות את הראיות שהוצגו בתיק. בית המשפט דוחה טענות אלה ואינו מוצא עילה לפסילת הראיה. טענות הנתבעים בדבר היעדר חתימתם על דו"ח הליקויים, הסכמת העובדים הזרים לבדיקה וכשלי החקירה הנטענים נדחות כולן. בית המשפט מקבל את עמדת התביעה כי אין מדובר במקרים חריגים של התנהגות חסרת תום לב המצדיקים את ביטול כתב האישום. במעבר לעבירות המהותיות, בוחן בית המשפט כל אחד מהליקויים המפורטים בכתב האישום. מסקנתה היא כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר חלק מהליקויים המיוחסים לכאורה לנאשמים, לרבות אוורור וחימום לקויים, חשמל ותאורה לא מספיקים, היעדר ארונות אחסון ומשטח עבודה במטבח, מתקני כיור וכיריים לקויים, היעדר חדר אוכל וליקויים בשירותים ובמקלחות. עם זאת, בית המשפט זיכה את הנאשמים מליקויים אחרים לכאורה, כגון אוורור וחימום לקויים באזורים מסוימים, ובעיות הקשורות לביוב ואשפה, וקבע כי התביעה לא הצליחה לספק ראיות מספיקות. באשר ליסוד הנפשי, בית המשפט קובע כי הנתבעים היו מודעים לאופי התנהלותם ולליקויים הקיימים בבניין המגורים. המודעות שלהם באה לידי ביטוי בביקורת הקודמת שלהם, בידע שלהם על עבודות הבנייה ובניסיונות לטפל בחלק מהנושאים. כתוצאה מכך, הורשעו הנאשמים באי מתן דיור הולם לעובדים זרים לפי סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, בפרט ביחס לליקויים שבגינם נמצאו אשמים. בנוסף, הנתבעים 2 ו-3 נושאים באחריות כנושאי משרה בחברה הנתבעת, בהתאם לסעיף 5 לחוק עובדים זרים. השופט היושב בדין, בסיכומו, מדגיש כי הנאשמים מורשעים רק בפגמים הספציפיים שצוינו ומזכה אותם מיתר הליקויים המפורטים בכתב האישום. פסק הדין מסתיים בקביעת לוח זמנים לטיעונים לעונש ומועד לדיון המשך.