בש"פ 90/99

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מעצרם של שלושה משיבים הממתינים לתוצאות משפטם באשמת מעשה סדום, מעשה מגונה ואיומים במסגרת קבוצה של שישה נערים שניצלו מינית נערה בת 16. בהחלטתו המקורית הורה בית המשפט המחוזי לעצור שלושה מהנאשמים ללא ערבות, ואילו שלושת הנותרים – המשיבים בערעור זה – זכו למעצר בית בשל מעורבותם הפחותה ונסיבות אישיות. התביעה טענה כי כל השישה היוו איום שווה ולכן יש לעצור אותם. עם זאת, כבוד השופט א' דווק אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי יש להעריך בנפרד את הסכנה הנשקפת מכל אדם, במיוחד במקרים בהם מעורבים קטינים, על מנת למזער את ההשפעה ההרסנית הפוטנציאלית של מעצר. השופטת דוויק הכירה בחומרת העבירות ובסכנה הנשקפת מהמשיבים, אך בסופו של דבר דחתה את הערעור, נוכח תנאי מעצר הבית המחמירים והאיום המופחת בעקבות מעצרם של שלושת הנאשמים האחרים. יתר על כן, פסק הדין הדגיש את הליקויים המוסריים והמשפטיים של המקרה ואת הצורך של הורי המשיבים ומחנכיהם לקחת אחריות. דווק גם הזהיר מפני כל ניסיון לשבש את מהלך המשפט, כולל מצד מקורבים לנאשמים, מה שעלול להוביל לשינוי החלטת בית המשפט. לבסוף פירט השופט תנאים נוספים לשחרור המשיבים, לרבות התחייבות מפורשת של הממונים עליהם, איסור נסיעה ובחינת תנאי הערבות.