עת"מ 52081-07-11

תקציר

בית המשפט דן בעתירה שהגישה מבקשת מקלט ומעמד פליט בישראל, בטענה כי חזרתה למולדתה תסכן את חייה לאחר שקיבלה איומים על חייה והייתה עדה לרצח בנה בקולומביה. השופט הכיר במאות עתירות דומות שהוגשו לאחרונה, רבות מהן זהות. ההיבט המשפטי עסק בקביעה האם המבקש נופל להגדרת "פליט" על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) וההליכים לבחינת תביעות פליטים. השופטת התוותה את הנהלים הישנים והחדשים לטיפול בבקשות מסוג זה, וציינה את הקריטריונים המחמירים יותר של האחרונה ואת תחולתה הרטרואקטיבית. בית המשפט אמנם הכיר בצורך בסינון יעיל בשל גל בקשות הסרק, אך הדגיש את חובתה של המדינה להגן על זכויותיהם של מבקשי המקלט. השופט גיבש גישה בת שלושה שלבים לבחינת בקשות לצווי ביניים. ראשית, עתירות שלכאורה משוללות כל יסוד, שמטרתן רק לקנות זמן, דינן להידחות על הסף. שנית, במקרים בהם נראה לכאורה כי המבקש הוא פליט או נשקפת סכנת חיים יש ליתן צו ביניים. שלישית, בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו במקרים אחרים, וייטה לתת את צו המניעה עד לדיון מלא. השופטת החילה מסגרת זו על עניינה של המבקשת, והגיעה למסקנה כי למרות שסיכוייה נחלשו בשל דחיית הבקשה ואי אזכור איומים קודם לכן, איומי החיים לכאורה ורצח בנה מצדיקים צו ביניים. בית המשפט נעתר לבקשת המבקשת, אסר על גירושה עד למתן פסק הדין בעתירה, וקבע דיון. השופט הדגיש את הצורך בבחינה מדוקדקת של עתירות מסוג זה וציפה שעורכי הדין יגישו רק תיקים ראויים לשבח.