בש"פ 7494/18

תקציר

במקרה שלפנינו, הערעור נדחה לאחר בחינת הטיעונים והראיות. החקירה סיפקה בסיס לכאורה לייחס למערער את המעשים הנזכרים בכתב האישום, תוך ראיות משכנעות כגון עדויות וצילומי מצלמות אבטחה. העדות המרכזית הקושרת את המערער היא של יגאל, אשר זיהה תחילה את המערער כנוכח באירוע, אם כי בהמשך חזר בו מדבריו, דבר המרמז על מעורבותו של אדם אחר. למרות אתגרי האמינות, היבטים אלה ייבחנו בהמשך המשפט העיקרי. ראיות תומכות כוללות צילומי אבטחה, אשר אמנם אינם חד משמעיים, אך מצביעים על מעורבותו של המערער באמצעות זיהוי על ידי עדים רבים, לרבות שוטר וקרובי משפחתו של המערער. ראיות DNA וטביעות אצבע מאששות עוד יותר את זיקתו של המערער לעבירה, כאשר התאמת DNA נמצאה על ראיות מפלילות כגון מסיכת סקי ונייר טואלט הקשורים לתנועותיו של החשוד. למרות האפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני שהציע שירות המבחן, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי למעצר פיזי. החלטה זו הושפעה מחומרת העבירות, עברו הפלילי של המערער, סיכון הבריחה והימנעותו לאחרונה מתפיסת שוטרים. כמו כן הועלו חששות לגבי אמינותן של חלופות הפיקוח המוצעות. פסיקה דומה ניתנה במקרה דומה של נאשם נוסף, יורם, המחזקת את ההחלטה לעצור את המערער ללא פיקוח אלקטרוני. אשר על כן, הערעור נדחה על הסף, והותיר את מעצרו של המערער על כנו עד לסיום ההליכים המשפטיים.