ת"א 22636-06-13

תקציר

בית המשפט מצא כי במהלך התקופה הראשונה נגרם לתובעים נזק בר פיצוי מארבע עסקאות שביצעה הנתבעת שרון בחשבונות התובעים. חוות הדעת של סוקולובסקי, שהוגשה על ידי התובעים, לא הייתה משכנעת ובית המשפט העדיף את חוות דעתו של מומחה הבנק, בהיר, שקבע כי הנזק שנגרם לתובעים בתקופה זו הסתכם ב-26,000 ₪. בית המשפט הטיל על הבנק את האחריות למעשיו של שרון, שבוצעו תחת שם הבנק ובניגוד להנחיותיו, שכן הבנק לא הפעיל עליו מערכות בקרה ופיקוח קפדניות דיין. באשר לתקופה השנייה, שרון כבר לא היה מעורב בחשבונות התובעים. התובעים טענו כי הבנק התרשל בניהול "המשבר" בעקבות מעצרו של שרון וגרם לתובעים נזק בכך שלא סגר את הפוזיציות הפתוחות שלהם. בית המשפט קיבל טענה זו וקבע כי רשלנות הבנק גוברת על אחריותם של התובעים, נוכח חובות הנאמנות שהיו לבנק כלפי לקוחותיו וחובתו לפעול לטובתם. הבנק המשיך להפעיל את חשבונות התובעים ללא הסכמתם ולנסח מסמכי הלוואה שדרשו את חתימת הלקוחות. התובעים, מצדם, המשיכו לתת הוראות לגבי חלק מניירות הערך אך לא חתמו על הסכמי חידוש ההלוואה. בית המשפט הכריע לטובת טענת התובעים וקבע כי על הבנק לשלם לתובעים את הסכום שהושקע בחשבונם בהתאם להסכם האחרון, מיום מעצרו של שרון. סכום זה, 189,194 ₪, לא כלל רווחים או הפסדים שנצברו לאחר מועד זה. כמו כן הורה בית המשפט לבנק לשלם לתובעים הפרשי הצמדה וריבית מיום מעצרו של שרון ועד למתן פסק הדין, וכן שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.