עת"מ 48630-01-17

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את העתירה שהגיש הזכיין נגד הרשות הציבורית, המבקשת למנוע גילוי של מידע מסוים הקשור למפעלם. סעיף הסודיות בהסכם הזיכיון אינו אוסר על חשיפת המידע המבוקש שכן הוא כבר נמצא ברשות הציבור ונגיש לכולם. המידע המדובר, תעריפי האגרה החצי-שעתיים הממוצעים לחודש מאי 2016, מבוסס על נתונים שפרסם הזכיין עצמו, ומנגישים אותו לציבור הרחב בזמן אמת, הן בשילוט והן באינטרנט. נתונים אלה, בהיותם זמינים לציבור, אינם נופלים תחת סעיף הסודיות או נחשבים לסוד מסחרי. כמו כן, הזכיין לא הביא ראיות מספקות לכך שחשיפת מידע זה תוביל לחשיפת מחזור ההכנסות שלו או כל מידע מסחרי רגיש אחר. בית המשפט דחה גם את טענת הזכיין בדבר חוסר הצורך של המבקשת במידע, שכן חוק חופש המידע מגן על זכותם של אזרחים לקבל מידע מרשויות ציבוריות, גם אם הדבר אינו נוגע להם במישרין. הצורך המוצהר של המבקש במידע לצורך תכנון טיולים נחשב לאינטרס לגיטימי. משלא הוצגו טיעונים תקפים, העתירה נדחית, והרשות הציבורית רשאית לפרסם את המידע כפי שהוחלט. בנוסף, חויב הזכיין לפצות את הרשות הציבורית בגין הוצאותיה המשפטיות. פסק דין זה מחזק את זכות העיון של הציבור במידע וקובע כי יש לפרש סעיפי סודיות בצמצום, במיוחד כאשר מדובר במידע שכבר זמין לציבור.