בש"פ 11001/05

תקציר

ב-23 ביוני 2004 הוגש כתב אישום המייחס למספר משיבים עבירות חמורות הקשורות ל"חיסול חשבונות" בעולם התחתון. המדינה ביקשה להאריך את מעצרם של המשיבים, בנימוק של מורכבות התיק והצורך בהמשך החקירה. בית המשפט המחוזי בתל אביב נקלע לקשיים לוגיסטיים, שהובילו לעיכובים בקביעת דיוני הוכחות, שעוררו חשש בקרב השופטים בדבר חוקיות ותקינות מעצרם של המשיבים לתקופות ממושכות ללא משפט. השופטים הכירו בחומרת העבירות ובצורך בזהירות בשל המסוכנות הנשקפת מהמשיבים. עם זאת, הם לא ששו להאריך עוד יותר את המעצרים מעבר לתשעת החודשים. המדינה נימקה את הארכות המעצר על סמך הקצב הצפוי של המשפט וחשיבות שמיעת עדותו של עד מפתח, סנקר. עם זאת, הסנגורים הדגישו את העיכובים ואת האופי הספקולטיבי של ציפיות המדינה, וקראו לשחרור לקוחותיהם. השופטים, שהיו מודעים לאתגרים, העניקו בסופו של דבר ארכה סופית של ארבעים וחמישה יום, עד לבירור המצב בנוגע לעדותו של סנקר והחלת פסק דין קינסי על התיק. הארכה זו נתפסה כפשרה, המאפשרת בחינה מעמיקה של חומר הראיות תוך התייחסות לחשש ממעצר ממושך. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה כי התיק עשוי להידון בהרכב מורחב אם נשיא בית המשפט העליון יחליט על דרך פעולה כזו בעתירה קשורה.