ת"א 12287-12-20

תקציר

בית המשפט החליט כי הבקשה לדחיית התביעה על הסף תידחה. התביעה נסובה סביב מחלוקת בנוגע לזכויות בנכס, כאשר התובעת היא מדינת ישראל והנתבעת היא העירייה. המדינה טוענת כי יש לה זכות להחזיק בנכס, המנוהל על ידי עמידר מטעמה, ומבקשת לפנות את העירייה, שהפרה לכאורה את הסכם השכירות. החלטת בית המשפט מתבססת על הקביעה כי תביעה לסילוק מקרקעין יכולה להיות מוגשת לא רק על ידי הבעלים הרשום של הנכס אלא גם על ידי מי שיש לו זכות להחזיק בו. מאחר שהמדינה טוענת לבעלות על הזכויות בנכס באמצעות עמידר, וזכות חזקה זו אינה שנויה במחלוקת, עומדת למדינה הזכות להגיש תביעת פינוי. זאת ועוד, העובדה שעמידר חתמה על הסכם שכירות עם העירייה כ"משכירה" מעידה על כך שיש לה זכויות בנכס. בית הדין מדגיש כי הבירור המהותי של התביעה עדיף על דחייתה על הסף, ויש לנקוט משנה זהירות בטרם מחליטים על דחייה על הסף. לפיכך, התביעה תיבחן לגופה, והצדדים יידרשו להגיש תצהירי עדות עקרונית. העירייה תישא בהוצאות הבקשה, בסך 7,000 ₪, ובית המשפט הורה לצדדים להקפיד על הוראות מסוימות בנוגע להגשת תצהירים אלה.