ת"א 42833-11-18

תקציר

השופט דחה את בקשת התובעים לביטול פסק הדין. הבקשה הוגשה באיחור ניכר של למעלה משנה ללא כל נימוק או הצדקה, וזו הייתה סיבה מספקת לדחייתה. זאת ועוד, התובעים הכירו קודם לכן בתוקפו של פסק הדין כאשר הגישו בקשה לתיקונו, ואף פעלו על פיו. הם נכחו גם בעת מתן פסק הדין ועורך דינם ייצג אותם והסכים להסדר. טענות התובעים בדבר סמכות השיפוט המהותית וחוסר ההבנה של השלכות פסק הדין נדחו אף הן, שכן בית המשפט מצא כי עורך דינם של התובעים, ששימש כנאמן, ייצג אותם במידה מספקת. התובעים ביקשו לבטל חלק מפסק הדין בשל מחלוקת עם אחד המשיבים, אך בית המשפט הדגיש את סופיות ההסדר וקבע כי הם אינם יכולים ליהנות מפירות פסק הדין ולבטל את החלקים שלא מצאו חן בעיניהם. עוד ציינה השופטת כי הבקשה לביטול פסק הדין, שניתנה בהסכמה, יכולה להתקבל רק במקרים חריגים. לבסוף, נמנע מהמבקשים להעלות טענות הסותרות את הסדר הפשרה, שכן הם כבר שינו את עמדתם בהסתמך על הסדר הפשרה. לפיכך הבקשה נדחתה, והתובעים חויבו לשלם את הוצאות הנתבעת.