פר"ק 395/07

תקציר

פסק הדין מאשר הסכם פשרה שהושג בין המבקשים - הבעלים הרשומים של פיסת מקרקעין - לבין נושים מובטחים שהעמידו לבעלים הלוואה כנגד שעבוד הנכס. הסכם הפשרה נועד לממש את הנכס לפירעון חובם של המבקשים. בית המשפט קובע כי לבית המשפט לענייני פירוק יש סמכות לאשר את הסדר הפשרה, למרות היעדר הליך מלא לגופו של עניין. היא מוצאת כי לנושים המובטחים יש תביעה תקפה לנכס, אשר מקבלת עדיפות על פני תביעות מתחרות של נושים אחרים. עדיפותם של הנושים המובטחים מבוססת על תום לבם, על המשכון הרשום ועל הסכמתם וכתבי הוויתור עליהם חתמו חלק מהנושים האחרים. בינתיים, תביעות נושים אחרות חסומות בזמן, חסרות תוקף או נחותות בזכותן מאלו של הנושים המובטחים. השופטת מדגישה כי הסדר הפשרה סביר ומשרת את האינטרסים של כל הצדדים, במיוחד בהתחשב בסיכונים העומדים בפני המבקשים בתביעה המתנהלת. הליך המימוש יתנהל בפיקוחו של בית המשפט לפירוק. כל תמורה עודפת ממכירת הנכס מעבר לסכום המובטח תועבר לקרן הפירוק. לבסוף, השופטת מאריכה את המועד האחרון להגשת תביעות חוב נגד החברה ומוותרת על הוצאות משפט למשיבים.