תת"ע 5998-07-17

תקציר

אדם שהואשם בנהיגה ללא רישיון וביטוח הודה בהאשמות. עם זאת, לפני מתן גזר הדין ביקש הנאשם לחזור בו מהודאתו. בית המשפט דחה את בקשתו, וקבע כי הנאשם לא סיפק טעמים מיוחדים המצדיקים חזרה בו מהודאתו. ראשית, הנאשם לא הביא ראיות מספיקות להיעדר ייצוג או הסכמה בנוגע להודאתו. טענתו כי עורך דינו הקודם ייצג אותו באופן פסול לא הייתה מבוססת, שכן הוא לא צירף את תגובתו של אותו עורך דין, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן. שנית, טענת חפותו של הנאשם הייתה מעורפלת וחסרת ייחוד, ונראתה יותר כמהלך טקטי מאשר כרצון אמיתי לחשוף את האמת. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על הנאשם לשכנע את בית המשפט בנימוקים מיוחדים לפסילת הודאה. במקרה זה, מעשיו של הנאשם – התייצבות לדיונים, ניהול משא ומתן עם התביעה והצטרפות לתיק אחר – מעידים על חוסר כנות ברצונו להוכיח את חפותו. בנוסף, פער הזמנים המשמעותי בין ההודאה לבין בקשת הפסילה – כמעט שלוש שנים – ללא כל אינדיקציה מוקדמת לאי שביעות רצון, תומך אף הוא בדחיית הבקשה. בהיעדר נסיבות חריגות, אישר בית המשפט את ההודאה וקבע דיון בגזר הדין.