ע"א 72974-01-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעה אזרחית בדבר זכויות חכירה בשתי חלקות קרקע סמוכות, שמספרן 57 ו-60. המערערות, שושנה ורוג'ה קורקוס, טענו כי רכשו זכויות חכירה בשתי החלקות, ואילו המשיב, מינהל מקרקעי ישראל, טען כי למשפחת קורקוס אין זכויות כלשהן בחלקה 57, וכל אינדיקציה לזכויות כאלה ברישומיהם נובעת מטעות. בית משפט קמא הסכים עם גרסת המשיב לאירועים וקיבל את טענתם, והורה למערערים לפנות את החלקה הנדונה בתוך 90 יום. המערערים ערערו על החלטה זו. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את מכלול הראיות שהוצגו ואת טיעוני הצדדים, החליטה לדחות את הערעור, תוך שהיא מאשרת את קביעתו של בית משפט קמא כי למערערים אין זכויות חכירה בחלקה 57. ערכאת הערעור מצטרפת להערכתו של בית משפט קמא כי הראיות שהציגו המערערים לא היו מספיקות לביסוס טענתם וכי מעשיהם במקרקעין, כגון בניית חומה וריצוף שטח, לא היוו חזקה. יתר על כן, בית המשפט מסכים כי דמי ההיוון ששולמו על ידי המערערים יוחסו בטעות לחלקה 57 בשל טעות נגררת ברישומי המשיב, אך אין בכך כדי להקנות להם זכויות קנייניות כלשהן. ערכאת הערעור בוחרת שלא להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, שהתבססו על התרשמותן המיידית של הראיות, והמסקנות מבוססות ומעוגנות בחוק. עם זאת, ערכאת הערעור משנה את המועד לביצוע פסק הדין, ומאריכה את פרק הזמן שניתן למערערים לציות. בית המשפט קובע את המועד החדש לביצוע ליום 1.7.2021, בהתחשב בגילם המתקדם של המערערים, בעוגמת הנפש שנגרמה להם ובתביעתו המאוחרת של המשיב, אשר עשויה הייתה לתרום למצב. בנוסף, בית המשפט ממליץ למשיב להשיב את דמי ההיוון העודפים ששולמו על ידי המערערים ללא צורך בפעולה משפטית נוספת ומחשב את הסכום שיוחזר. ההחלטה מתקבלת ללא צו להוצאות, והבטוחות, אם ישנן, יוחזרו למערערים. פסק דין זה הינו סופי וניתן ביום 23.7.2020.