עב"ל 52793-09-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בעניין זכויות בדירה הממוקמת בחיזמא. בישיבת קדם הערר טען המוסד כי אין לייחס את שווי הקרקע עליה עומדת הדירה האמורה לחמיה של המערערת, בעוד המערערת משכה את טענתה כי לבעלה אין זכויות בדירה. בית המשפט מקבל את טענת המוסד כי לבן הזוג זכויות מסוימות בדירה וכי השאלה העומדת על הפרק היא אך ורק בהיקפן של זכויות אלה. בית המשפט מדגיש, כי בהצהרותיה הקודמות של המערערת נאמר בבירור כי בעלה הוא בעל דירה בחיזמא, ודי באמירות אלה, בצירוף היעדר ראיות סותרות, כדי לבסס את זכויותיו של בן הזוג בנכס. זאת ועוד, טענת המערערת כי אין לייחס את שווי הדירה במלואו לבעלה מהווה שינוי עמדה מטענותיה בפני בית הדין האזורי ועל כן אינה מתקבלת על הדעת. בית המשפט מתייחס גם לטענה הפרוצדורלית בדבר קבילות דו"ח השמאות כראיה ומגיע למסקנה כי הוא הוגש כראוי וניתן היה לשקול אותו ללא נוכחות השמאי, מה גם שהמערערת אינה חולקת על הערכת השווי עצמה. באשר ליכולת להפיק הכנסה מהדירה, קובע בית המשפט כי המערערת, לאחר שלא הוכיחה את טענתה כי לבן הזוג לא היו זכויות בדירה, מוטל כעת נטל ההוכחה להפריך את חזקת האפשרות להשכיר או למכור את הנכס. בית המשפט מוצא כי הערעור לוקה בחסר, ועל כן הוא נדחה.