ע"א 175/74

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לדיון בתביעת נזיקין בין המדינה לבין קבלן עבודות עפר, עלי האווי, בנוגע לעבודות חפירה שפגעו בצנרת טלפון תת-קרקעית. השאלה המרכזית הייתה לגבי פרשנותו של סעיף 47 לפקודת סניפי הדואר, המטיל אחריות ללא צורך בהוכחת אשמה מצד הנאשם. המדינה טענה כי מעשיו של המשיב לא היו רשלניים, ואילו המשיב טען כי רשלנות עובדי הדואר היא הגורם העיקרי לנזק. השופט פסק לטובת המשיב בקובעו כי מעשיו לא היו רשלניים וכי אחריות המדינה, כהגדרתה בסעיף 47, אינה מוחלטת וניתן לשלולה ברשלנות התובע. במקרה זה, רשלנותם של עובדי הדואר הייתה הגורם המכריע לנזק, תוך ניתוק הקשר הסיבתי בין מעשיו של המשיב לבין הנזק. עוד ציין השופט כי גם אם טעו, המשיב יכול לתבוע את המדינה בגין רשלנות לפי פקודת הנזיקין, דבר שנראה מתאים יותר בהתחשב בנסיבות. לפיכך נדחה הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, והמדינה חויבה לשלם למשיב הוצאות ודמי שכירות בסך 2,500 ל"י.