רע"א 327/13

תקציר

במקרה הנוגע לניסיון מינהל מקרקעי ישראל לאכוף הגבלות שימוש בקרקע על חברי מושב אורה, דחה בג"ץ בקשת רשות ערעור על החלטה שאישרה צו מניעה האוסר על שימוש לא חקלאי בלולים על ידי חברי המושב. מינהל מקרקעי ישראל, המחזיק בקרקע ומחכיר אותה לאגודה השיתופית, ייעד לכך שהקרקע תשמש בעיקר לחקלאות ולמגורים. בית משפט השלום העניק במקור סעד פיצול, המאפשר תביעות עתידיות, תוך מתן צו מניעה נגד שימוש בלתי מורשה בקרקע. בערעור ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את הסעד ההצהרתי בעניין דמי שימוש שלא שולמו על פי החלטה שנויה במחלוקת בעבר, אך אישר את צו המניעה ואישר את תוקפו של צו המניעה בהתבסס על זכויות קנייניות ותנאי הסכם המשבצת. המבקשים טענו כי האכיפה וצו המניעה אינם ראויים שכן לדעתם אין יריבות חוזית קיימת. הם גם טענו לשינויים בהסכם ולהבטחות מנהליות בנוגע לשימוש לא חקלאי עקב רפורמות בתעשייה. עם זאת, טענות אלה נדחו בהיותן עובדתיות ברובן, ללא בסיס משפטי כבד משקל המצדיק ערעור נוסף. בית המשפט ראה בשימוש בלתי מורשה בקרקע סוגיה משמעותית הפוגעת בשלטון החוק ובאינטרס הציבורי, והדגיש את זכותה וחובתה של המדינה למנוע שימוש כזה. משכך, נדחו גם טענות לפגיעה כלכלית במושב ללא ראיות משמעותיות, דבר שהוביל לדחיית הבקשה ולהטלת הוצאות על המבקשים.