בג"צ 3480/91

תקציר

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו יזמה תוכנית בנייה למגורים. העותר, אחד ממתנגדי התוכנית, עתר לבית המשפט כדי שיקבע האם חברי הוועדה, שהם גם נציגי הרשות המקומית או בעלי הקרקע, יכולים להשתתף בדיוני הוועדה ובהצבעותיה בנוגע לתוכנית. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם חוק סדרי דין ובניה (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) חל על המקרה, ואם כן, מה קובע החוק לגבי השתתפות יוזמי התכנית בדיוני הוועדה ובהצבעותיה. השופט ברק קבע כי התיקון חל על התכניות הנדונות, שכן יש ליישמו באופן פרוספקטיבי ממועד חקיקתו, ועל כן יש לפעול על פיהן. עוד טען השופט כי חברי הוועדה מנועים מלהצביע על התנגדויות לתוכנית ולהשתתף בדיוניה הסגורים של הוועדה, שכן הדבר יוצר ניגוד עניינים. איסור זה, לדעת ברק, נובע הן מלשון התיקון והן מעקרונות כלליים של המשפט ההלכתי. עם זאת, השופט הבהיר כי אין לפרש את פסק הדין כך שחבר ועדה שיש לו ניגוד עניינים יכול להשפיע על חברים אחרים מחוץ לישיבות הסגורות של הוועדה, שכן גם הדבר אסור. השופט אור הסכים עם תוצאתו של השופט ברק, אך הגיע למסקנה זו באמצעות נימוק אחר. לדברי אור, התיקון אינו חל רטרואקטיבית ולכן אינו מכסה את המקרה הנוכחי. עם זאת, השופט קבע כי חברי הוועדה מנועים מלהשתתף בדיונים הפנימיים ולהצביע על התוכנית בשל עקרון ניגוד העניינים במשפט הכללי. השופט בך, בחוות דעת חולקת, טען כי התיקון, לפי הוראתו המפורשת, אינו חל על המקרה הנדון. לכן, לדברי באך, חברי הוועדה אינם מנועים על פי חוק מלהשתתף בדיונים ובהצבעות. עם זאת, השופט בך שיבח כל חבר ועדה שיבחר שלא להשתתף בדיונים בשל ניגוד עניינים. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את העתירה וקבע כי חברי הוועדה, שהם נציגים או פקידים של הרשות המקומית או בעלי הקרקע, אינם רשאים להשתתף או להצביע בדיוני הוועדה או בהחלטותיה בנוגע לתוכנית הבנייה.