ת"ע 46768-12-20

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי בקשות ירושה הנוגעות לצוואה שהותירה אחריה אלמנה שנפטרה. הבקשה הראשונה מבקשת לתת תוקף לצוואה, ואילו השנייה מתנגדת למתן תוקף. הצוואה, שנכתבה בשנת 2010, מותירה את כל עזבונה של המנוחה לאחיה, ובמקרה של פטירתו לשני מבקשים. המתנגדים, בני משפחתו של המנוח, טוענים כי הצוואה פסולה בשל פגמים צורניים, חוסר יכולתו של המנוח להבין את טיבה, השפעה בלתי הוגנת ומעורבות בניסוחה. השופט פותח בציון התנהלותם התמוהה של המתנגדים, שכן רק אחד מתוך אחד עשר השתתף בפועל בדיונים. היעדרות זו, יחד עם היעדר תצהירים שהוגשו, מעידה על חוסר אמון בעניינם שלהם. לאחר מכן מתייחס השופט לטענות המתנגדים. תחילה הם טוענים כי יש בצוואה פגמים צורניים, אך השופט קובע אחרת, שכן הצוואה נכתבה, נחתמה על ידי המנוח, ועדים לה שני אנשים. עוד טוענים המתנגדים כי המנוח לא היה כשיר להבחין בטיבה של הצוואה, אך השופט, לאחר בחינת הראיות, לרבות חוות דעת מומחה, קובע כי המנוח היה ככל הנראה כשיר. גם טענת ההשפעה המופרזת נדחית. המתנגדים נמנעו מלפרט את המבחנים הנדרשים להוכחת השפעה כזו, והראיות מלמדות כי המנוח היה עצמאי ובעל יכולת פיזית, בעל קרבה רבה למבקשים. יתר על כן, נסיבות עריכת הצוואה אינן מצביעות על השפעה בלתי הוגנת. למבקשים היה קשר הדוק עם המנוחה, והאח הרבה לבקר אותה וטיפל בה. גם הטענה בדבר מעורבות בעריכת הצוואה נדחית. המבקשים והאח לא נכחו בעת ניסוחו, והמנוחה עצמה תיארה את תפקידי המבקשים בפני עורך הדין המנסח. עוד עולה מרישומי הטלפון כי המבקשים לא היו בקרבת משרדו של עורך הדין בעת עריכת הדין. טענות נוספות בדבר ידיעת קרוא וכתוב של המנוח, הצוואה משנת 2011 ותפקידם של המבקשים כאפוטרופוסים בפועל נדחות אף הן, כאשר האחרונה לא הועלתה קודם לכן ונעדרה ראיות. בסיכומו של דבר, הבקשה למתן תוקף לצוואה מתקבלת, ההתנגדות נדחית והמתנגדים נדרשים לשלם למבקשים הוצאות בסך 63,180 ₪. כן מצווים המבקשים למלא אחר בקשתה של המנוחה לרכוש ספר תורה לזכרה.