ב"ל 28503-02-18

תקציר

פסק הדין, כמפורט בפסקה האמורה, מתייחס לתביעה שהגיש תובע בטענה כי תנאי עבודתו גרמו או החמירו פגיעה בגב התחתון. בית הדין לעבודה, בהחלטתו, אינו מקבל את טענות התובעת בדבר סטיות בחוות דעתו של המומחה מהתשתית העובדתית המוסכמת. היא מוצאת את הבהרת המומחה מדויקת, וקובעת כי העובדות המוסכמות לא כללו חשיפה שעתית ספציפית לזעזועים. בית הדין סבור גם כי הערכת המומחה כי תנאי עבודתו של התובע השפיעו פחות מגורמים אחרים, כגון תנאי הדרך וסידורי הישיבה, על התפתחותה או החמרתה של בעיית גבה של התובעת, כמדויקת. יתר על כן, ההבחנה של המומחה בין ההסתברות לקשר בעבודה לבין משמעות ההשפעה במקרה ספציפי זה נמצאה מנומקת היטב. בסופו של דבר, בית הדין מצדד בחוות דעתו של המומחה ומחליט לדחות את התביעה, תוך ציון נימוקים כגון אופי הירידה, עיתוי הגשת התלונה הראשונה, היסטוריית המשקל של התובע ואי התאמת ממצאי ההדמיה למנגנון הפגיעה הנטען בו. ההחלטה היא סופית, ללא הוצאות שייפסקו לאף אחד מהצדדים. פסק דין זה מחייב, אלא אם כן הוגש ערעור בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.