דב"ע לג/159 - 0
ההליך ופסק הדין עבודה ארצי
תקציר
במקרה דנן, המערערת תבעה קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בטענה שהיא מקיימת יחסי עובד-מעביד עם בתה באמצעות טיפול בנכדיה. בית הדין האזורי מצא כי מערכת יחסים כזו אינה קיימת, וראה בה יותר עניין של מזונות משפחה ולא הסכם עבודה חוזי. המערערת קיבלה פיצוי כספי ומתנות מבתה, אך הדבר נתפס כתמיכה משפחתית. על פי חוק הביטוח הלאומי, סיווג כ"עובד" כולל עמידה בקריטריונים ספציפיים שהמערער לא עמד בהם. אלה כוללים יחסי עובד-מעביד רשמיים עם חובות וזכויות הנגזרות מחוזה. בעוד שהחוק מאפשר את האפשרות של בני משפחה להיחשב עובדים אם עבודתם מחליפה את מה שעובד חיצוני היה עושה, בית המשפט קבע כי המערערת לא קיימה תנאי זה, שכן היא לא הועסקה במסגרת "מפעל" מוגדרת בדרך כלל. בית הדין עמד על כך שעבודת סעד במסגרת משפחתית לרוב אינה שקולה ליחסי עובד-מעביד, ואישר את פסק הדין הראשוני שדחה את תביעת המערערת לקצבת זקנה. הערעור נדחה, תוך הדגשת חשיבות ההבחנה בין תמיכה משפחתית וולונטרית לבין הקשרים תעסוקתיים פורמליים.
חקיקה מקושרת
דב"ע לג/159 - 0 בטי מרקו נ' המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (10.12.1973)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.