תאד"מ 34227-09-21

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשני סוגים של הארכות מועדים: אלה הקבועות בחוק, הניתנות להארכה אם קיימים טעמים מיוחדים, ואלה שנקבעו על ידי בית המשפט, הנתונות לשיקול דעתו של בית המשפט. עקרון סופיות ויעילות הדיון, התנהלותם ותום ליבם של הצדדים ונסיבות השיהוי הם בין השיקולים שעל בית המשפט לאזן בבואו להכריע בבקשה להארכת מועד. במקרה דנן, המבקש לא הצליח להסביר את השיהוי הניכר בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. עם זאת, מאחר שהמבקש טוען כי אינו חייב דבר למשיב, רואה בכך בית המשפט טעם מיוחד להאריך את המועד האחרון להגשה. באשר לביטול פסק הדין, על בית המשפט לקבוע תחילה האם נפל פגם בפסק הדין, ובמקרה כזה הוא יבוטל מתוך חובת צדק. המבקש טוען כי לא קיבל את כתב התביעה, אך המשיבה טוענת אחרת, וציינה כי חתמה על תעודת המסירה. בית המשפט מוצא כי המבקש לא הוכיח די הצורך כי כתב התביעה לא התקבל במועד, ועל כן לא ניתן לבטל את פסק הדין בעילות אלה. משכך, על בית המשפט לבחון את הסיבות לאי התייצבותו של המבקש ואת סיכויי הצלחתו אם פסק הדין יבוטל. המבקש טוען כי עומדת לו הגנה לגופו של עניין, בטענה כי שילם למשיב במזומן עבור תיקון הרכב בעת התאונה. בית המשפט מוצא כי טענת המבקש, אם היא נכונה, מהווה הגנה הראויה להישמע, ולפיכך מבטל את פסק הדין שניתן בהעדרו, ובלבד שישלם את הוצאות המשיב בתוך 30 יום. פסק הדין מבוטל בתנאי שהמבקש ישלם 1,300 ₪ לעורך דינו של התובע, וההחלטה תתקבל בהעדרו.