ע"פ 71173/06

תקציר

הערעורים נובעים מתיק פלילי שבו היו מעורבים מספר נאשמים שהיו מעורבים בהנפקה ראשונה לציבור (IPO) של חברה בשם באומל בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הערעור הראשון הוא של מדינת ישראל על זיכויים של שלושה נאשמים: דיסקונט שוק ההון והשקעות בע"מ (דיסקונט), ישראל אפרמי ומאיר דלאל. הערעור השני, גם הוא של המדינה, הוא על זיכויים החלקי של שלושה נאשמים נוספים: י.ל.ר שוקי הון בע"מ, יוסף טייכר ומאיר הדר. הערעור השלישי הוא של טייכר על הרשעתו בשני אישומים, ולחילופין על חומרת עונשו. הערעור הרביעי הוא של י.ל.ר על הרשעתה, ולחילופין על חומרת העונש. הערעור החמישי הוא של מאיר הדר על הרשעתו, ולחילופין על חומרת העונש. עובדות הרקע הן כדלקמן: באומל ביקשה להרחיב את עסקיה ולכן פנתה לדיסקונט לקבלת מימון. דיסקונט הציע לבצע הנפקה. י.ל.ר מונתה כיועצת באומל להנפקה, ודיסקונט ניהלה את קונסורציום החיתום. י.ל.ר ודיסקונט חששו כי היצע גדול של מניות באומל בפתיחת המסחר יגרום לירידות חדות במחיר המניה, מה שעלול לפגוע במוניטין שלהן. על פי החשד, הם יצרו קשר עם משפחת באומל ושכנעו אותם לארגן כמיליון שקל לקליטת האספקה בתקופת המסחר הראשונה. ההסבר שניתן היה שמהלך זה ימנע ירידות חדות במחיר המניה. המדינה טענה כי י.ל.ר ודיסקונט לא חשפו תוכנית זו בתשקיף, המהווה מספר עבירות. בית משפט קמא זיכה את כל הנאשמים מאישומים אלה. המדינה ערערה על זיכוי זה. האישום השני נגד הנאשמים עסק בהטעיית משפחת באומל באשר לסיבת קליטת האספקה. הנתבעים טענו לכאורה כי המטרה הייתה למנוע פגיעה בשמו הטוב של באומל, בעוד שהמניע האמיתי שלהם היה להגן על שמם הטוב. בית משפט קמא זיכה את המשיבים (דיסקונט, אפרמי ודלאל) מאישומים אלה, אך הרשיע את המערערים (י.ל.ר., טייכר והדר). האישום השלישי נגע למכירת מניות באומל על ידי י.ל.ר, שנרכשו במסגרת התחייבות החיתום, במקביל לכך שבאומל רכש מניות באמצעות י.ל.ר. בית משפט קמא הרשיע את המערערים באישומים אלה. הסוגיות המרכזיות בערעור נוגעות למהימנותו של עד התביעה העיקרי, מתי באומל, משקל הראיות והאפיון המשפטי של מעשי הנאשמים. הנשיא ד' ברלינר מציע לעמיתיו לדחות את ערעור המדינה בעניין האישום הראשון, שכן המדינה לא העלתה בשלב המתאים את הטיעון המשפטי עליו היא מסתמכת כעת. בנוסף, טענה זו נעדרת שחר, שכן חובת הגילוי לאחר פרסום התשקיף לא הייתה קיימת בתקופה הרלוונטית. אשר לאישום השני מציע הנשיא ברלינר לדחות את ערעור המדינה על זיכוי המשיבים, שכן יש לקבל את קביעתו העובדתית של בית משפט קמא כי מתי באומל לא הועמד לדין. באשר להרשעת המערערים באישומים השני והשלישי, מציע הנשיא ברלינר לבטל את ההרשעה בעבירה של השפעה במרמה על מחיר המניה, מחמת ספק סביר. עם זאת, הוא יותיר את ההרשעה על כנה בעבירות של קבלת דבר מה במרמה וגרימת דבר במרמה לרכישת ניירות ערך. לבסוף, באשר לעונש, הוא ממליץ לבטל את עונש המאסר שהוטל על טייכר ולהגדיל את הקנס. לגבי י.ל.ר, הוא מציע להשאיר את הקנס על כנו. השופטת ברכה אופיר-תום והשופט י' קרא מסכימים עם הצעתו של הנשיא ברלינר.