עב"ל 25001-02-17

תקציר

הערעור עוסק במקרה בו דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב תחילה את תביעת המערער להכרה בלקות השמיעה שלו כפגיעה בעבודה, בנימוק שאין ראיות מספיקות לחשיפה לרעש מזיק לפי סעיף 84א(א) לחוק. לאחר שבחנו את התיק, קבעו שופטי הערעור כי יש להחזיר את העניין לבית המשפט קמא לצורך מינוי מומחה רפואי. מומחה זה יעריך את הקשר הסיבתי בין חשיפתו של המערער לרעש הקשור לעבודה לבין לקות השמיעה שלו, תוך שימוש במסמכים רפואיים שסופקו. בית המשפט ציין את היעדר הראיות באשר למשך החשיפה הספציפי של המערערת לרעש מזיק, והדגיש את האתגרים בבדיקת רמות רעש במקומות עבודה בהם העובדים ניידים או בהם הערכות רעש פורמליות אינן נפוצות. בהתחשב בכך שהמערער עבד בתעשייה האווירית כטכנאי מטוסים ולאחר מכן כאיש צוות קרקע, תפקידיו מצביעים על חשיפה פוטנציאלית לרעש העלולה לגרום לנזק לשמיעה. לפיכך הורה בית המשפט לערעורים לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את התשתית העובדתית של המקרה ולשקול מינוי מומחה רפואי שיבחן אפשרות זו ויקבע עמידה בסעיף 84א. פסק הדין הסופי צריך לשקול את תוצאותיו של הליך נוסף זה בעת קביעת הוצאות המשפט, וההחלטה ניתנה בנוכחות כל הצדדים המעורבים.