ו"ע 326/03

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בערעור על החלטת המשיב, אשר הפסיק לשלם למערער פיצויי הכנסה בשל נכותו, בנימוק שהמערער כבר אינו נמצא במסגרת שיקומית. המערער, שהוכר כנכה לצמיתות על ידי צה"ל, קיבל בעבר הטבות מהמשיב, לרבות תקופת פיצויי הכנסה בעת שהיה נתון בשיקום מקצועי. עם זאת, המערער לא עמד במסגרת השיקום ונמצא כי חזר להשתמש בסמים. הסוגיה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם עמד המערער בתנאים לקבלת פיצויי הכנסה, דהיינו, שעשה כל שביכולתו להשיג הכנסה או להגדילה עד למחצית משכרו המקובל. בית המשפט מצא כי המערער לא עמד בתכנית השיקום ולא שיתף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים. זאת ועוד, נדחו טענותיו של המערער בדבר הקשר הסיבתי בין פגיעתו לבין השימוש בסמים, וחוסר יכולתו להיכנס למסגרת שיקומית, שכן מדובר בסוגיה נפרדת שיש להכריע בה בהליך אחר. בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת המשיב להפסיק לשלם פיצויי הכנסה הייתה מוצדקת, שכן המערערת לא עמדה בקריטריונים המצטברים, ועל כן הערעור נדחה. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 25.12.03.